להיות מטפל

תמיד אמרתי שלהיות מטפל זו עבודה קשה...מסכימה עם הילה מאוד! ומה שכתבת אודי לחנה על מטפלים שיכולים להכיל ויש טובים ויש מצויינים יש כל מיני כמו בכל מקצוע לדעתי...רובם יכולים להכיל! ואכן צריך לא לעשות משחקים...לא עושה!!!ולא מותחת שום חבל שיפקע! אין מצב..להפך הרבה פעמים היא רוצה שאני אגיד מה מפריע לי אצלה כדי שאראה שהקשר יציב גם כשרבים...היא מכילה מאוד מאוד!!!!!!!ואמיתית ואומרת לי את הדברים ישירות! וזה טוב!!!!!!!1 פעם כתבתי משהו שמתאים גם לה וגם לי על הבדידות הזו שלי/שלה בחדר....לפעמים גם מטפל בודד בתוך כל הבלאגן בגלל הסודיות וקשה לו לחוות איתנו את הבלאגן....מעריצה את אלו שיודעים גם לקחת פסק זמן, גם אצלי יש לה חופשות ופסקי זמן וזה טוב! זה כדי שיהיה כח להכיל...לפעמים הפסק זמן חייב לקרות פתאום כשקשה כמו לכלם..כל כך נכון אודי ותודה מה שכתבת שם לחנה..תודה לחנה שבקשה הבהרה בצורה אחרת..פשוט בתוך חרדה לא יודעת לפעמים לומר מה אני רוצה. משתפת אתכם: היא ידעה ימי בדידות רבים, לעיתים נשמעו צעדים קטנים של אושר. למרות היותה בין אנשים שונים, לעיתים חשבה כי תוכל לסחוב לבד...... האם את מרגישה בדידות בחדר? לטפל בלי שיתוף זה קצת מוזר... לעיתים היא שוב ילדה קטנה בחדר, לעיתים היא בודדה למרות היחד... הימים הכי קשים הם דווקא הלילות, בהם היא לא מרגישה שייכת לכלום, בהם היא מרגישה ביתר שאת את בדידותה. האם את בודדה שם, בשיחה של שניים? כן, גם היא לעיתים שם אבודה........

לאחר שעה ביחד המטפל מקבל 400 שח ואת הולכת עם תחושות הדכאון. לפחות הוא מרוויח כסף..ואת?????????????????????