אני אפילו לא יודעת להסביר לעצמי

מה לא נותן לי מנוחה.. תאורטית הכל ממשיך כרגיל עוד בדיקות עוד גילוים עוד בדיקות וכו.. ובכל זאת בימים האחרונים אני לא מוצאת לעצמי מנוחה..מנסה להעסיק את עצמי 24 שעות העיקר לא לחשוב יותר מידי.. והכי שיגע אותי שאתמול אחרי ביקור אצל הרופא קיבלתי כאילו מחמאה שאני מתמודדת עם הכל בצורה הכי מרשימה שיכולה להיות. עמד לי על קצה הלשון לשאול אותו אם אי פעם הוא שאל אותי איך אני מתמודדת ..אבל החלטתי לוותר.. חייבים להמשיך במלחמה 24 שעות 364 ימים בשנה...אני יודעת שאני ממש לא היחידה ובכל זאת זה מאד מאד מאד מעייף פזית ונפשית.. תודה על ההקשבה.. הרגשתי שכאן מותר להגיד הכל. שבת שלום