אודי ובנות יקרות סליחה ...

בנות יקרות לנשום . סליחה על החרדה שגרמתי כאן באמת זאת לא הייתה הכוונה . סליחה שלא סימנתי כטריגר. לכל מי שענתה והגיבה לי תודה סליחה שלא מגיבה לכל אחת חושבת שהסערה שנוצרה מחייבת תשובה אחת ברורה ואוהבת לכולן. מיכ ובמבי יקרות ומתוקות תעצרו אל תעשו השלכות על הטיפול שלכן ממש לא... ולכל מטר השאלות והתהיות .. אני לא כועסת עלייה אני מאוד מאוד מבינה אותה והאמת שדי הזמנתי את זה ...מה שנקרא מגיע לי . אל תשכחו שאני עם הפרעה דיסוציאטיבית זאת הפרעה קשה לטיפול ומאוד מאוד מורכבת ..רוב המטפלים לא נוגעים בהפרעות מסוג הזה והמון טיפולים נופלים בדיוק במקום הזה . מן הסתם היו גם כשלים שלה היא בן אדם האמת שאני מכירה כבר את החולשות והבורות שלה ונפלתי לתוכן בטפשות .. לא רוצה להכנס לטעויות שהיא עשתה או לא מן הסתם היא תטפל בהם בהדרכות שלה. ואלי כמטופלת... שיחזרתי פגיעה כשהייתי לבד האמת שיכולתי להיות שם איתה אצלה ואני עצרתי את זה בגלל הזמן לא רציתי לחרוג בו ...היא הייתה עסוקה (מותר לה בן אדם) וביקשה שאצלצל בערב אני בחרתי לא להפריע לה (טעות 2) בהמשך כתבתי לה שאני בסדר כשלא הייתי בסדר(טעות 3) . פתחנו הכל בפגישה הקודמת ואז לפני שיצאתי היא הציבה גבולות שנחוו אצלי כדחייה אני התנתקתי והגבתי מתוך הניתוק בכעס בעוקצנות שאמרה "במילים אחרות אל תציקי לי " והלכתי זה אחרי שבמשך שעה וחצי היא איתי ניכנסת יחד איתי לתוך הטראומה כולל פרטים שהיו קשים גם לה לחוות את האכזריות שלו מחבקת מערסלת עוטפת באהבה אין קץ (האמת שיש לה רחם טיפולית נדירה והיא שם כל הזמן בשבילי בגבולות היכולות שלה )ברור שהיא תפגע ותרגיש קרבן עם אחרי כזה דבר מילה אחת שאמרה אני התהפכתי ועפתי עלייה . מהפיצול והתקף הזעם שהייתי שלחתי לה סמס כועס ופוגע לא בקללות או כאלה בבקורת עוקצנית ומכאיבה ..אחרי שעה שלחתי סמס נוסף קצת יותר מפוייס מחלק אחר שכתבת שהוא מבין ... מכוון ולא הגיבה ביקשתי לדבר היא התעקבה בתשובה וכתבתי לה סמס כועס שאני מבינה שבחרה להתעלם ממני (זה היה השלכה של הכאב מהמרכז לנפגעות)טיפסתי על עץ גבוה מידי ואני זאת שכתבתי לה שאני לא מגיעה יותר כי אני פוגעת בה .בכל פעם שראיתי את הסימנים הכחולים על הידיים חשבתי לעצמי שאני כמו גבר אלים ומכה שמכאיב לכל מי שסביבו .. היא שכנע אותי להגיע ואז בפגישה הודיעה לי על חופש עד אחרי ראש השנה כשהיינו אמורות להפגש עוד שבוע הבא . נסגרתי ושוב התפצלתי לחלקים ההרסנים . אני זאת שלא רוצה להפגש בכיפור ואחר כך שוב שבועיים חופש יש לי ברירות !!!!!!!!!! ואז היא כן יש לי מטפלת ישירה ולא כולן כאלה אישית אני אוהבת את הישירות הזאת היא כואבת מטלטלת ומוזיזה מהמשבצת.. היא אמרה לי שאני מתעללת בה והגיע הזמן לטפל בחלקים הפוגעים והמתעללים אין מה לעשות הפגיעה שעברתי קשה יש לי שני חלקים (זכריים) שהם דמותו של אבי ותאמינו לי שהם באמת פוגעניים ולא נעימים . כל השנים כדי שלא יגיעו ההרס העצמי היה ברמות נוראיות ועכשיו בזכותה שאני מטפלת בגוף הולכת ללמוד ועוד הם צפים ועולים עם זכרונות חדשים ויותר מדוייקים כולל אנשים שהיו שם חוץ מאבי .מכאן שתיינו איבדנו את הדרך לגמרי ...התנתקתי יצאתי כועסת באמירה שהטיפול הסתיים מצידי ... אחרי 10 דקות ביקשתי לחזור בגלל החופש שלא ניפרד ככה ביקשתי להניח לעניין ההתעללות בגלל החופש והיא לא הסכימה כי חייבים לדבר על זה ולהסכים לטפל בהם (מבחינתי הם לא שלי לא רוצה אותם שונאת אותם ושימותו )האמת שזאת הייתה טעות שלה כי היא לחצה אותי לפינה ומשם הכל הידרדר אמרתי דברים קשים כואבים עד כמה הטיפול הזה נוראי ושהיא לא נתנה לי כלום וכן ...כבר שבוע שעבר ראיתי וכתבתי את זה כאן שנגמרו לה הכוחות מתחתי את החבל יותר מידי ...(הולכת לכתוב משהו שאני מאמינה בו בבקשה אין לי כוח לעימותים כל אחת ודרכה ) במידה מסויימת ידעתי והייתי צריכה לשמור לא להגזים לא למתוח את החבל כן לשמור עלייה ...זהו מכאן זה הגיע למקום שהיא אודתה בטלפון שנגמרו לה הכוחות ואחר כך הסכימה להמשיך אבל אמרה שהיא צריכה לנוח וככה יוצא שלא נפגשות גם שבוע הבא . תראו זה קשה אבל אני מאמינה שאני אצמח משם כן כואב לי אני מתאבלת אולי על הפנטזיה שנעלמה ואיננה שהיא תמיד תהייה שם בשבילי !!!! שהיא תציל אותי מהרוע ותשרוד אותי כמו שאני !!! אף אחד לא חייב ולא רוצה שיפגעו גם המטפל הטוב ביותר ..אם היא הייתה מסכימה לזה היא לא יכלה לטפל בי ואני רק הייתי טובעת יותר . היא אמיצה וחזקה שיכלה להגיד לי את האמת בפנים וכן היא אדם מקצועי או לא אדם שנפגע ונשחק ...בכל רגע בפגישה היה לי ברור שאכפת לה ממני גם זה שלא יכולה יותר זה לא בגלל שאני לא חשובה ולא אכפת לה . מבינה שבהתקפה שלי ההרגשה היא אם אני לא עוזרת לך אז אולי מישהו אחר יעזור . מאמינה שהתלות המטורפת שלי בה תרד שאני אראה אותה יותר בפגישות מקווה מאוד שנצליח לטפל בחלקים ההרסניים האלה (אודי זה אפשרי ) והכי שזה בעצם מטרתו של הטיפול כמו שהיא אומרת שאני אצליח לעמוד על הרגליים שלי לבד ..גם בתוך שיחזורים וזכרונות . המון פעמים בנות כותבתו על הטיפול ואני אומרת שמשחקים זה אסון ...כאן אני נפלתי רציתי לבדוק אם היא תלחם עלי אם אכפת לה ושחקתי אותה..אני כואבת את זה ועצובה ומתפללת שהיא תעבור את זה ותצליח להמשיך לטפל בי אחרי שהרגישה פגועה כל כך ממני . שלא תבינו לא נכון מן הסתם אין כאן אשמים יש כאן סיטואציות שקורות לי המון בחיים ..אז זה קצת כמו זוג נשוי שרב ולוקח מרחק אחד מהשני ..אם אני לא אפול למקום קרבני של נטישה ושלא אכפת לה ממני אם אני אצליח להרפות ולשחרר את זה ולהנות מהחופש מההפסקה הזו .....הטיפול הזה יתרומם למקומות אחרים. בבקשה בנות שוב אומרת אני זה לא אתן תרגעו ולא להכנס לחרדות!!! למרות שכן טיפולים נגמרים וקמים חדשים ותמיד יש סוף לכל דבר ...אוהבת אתכן מאוד ותודה .. אודי ממש ממש סליחה על הסערה שחוללתי כאן אתה יותר ממוזמן לא לעלות הודעות שעלולות ליצור באג כזה ..ואודי אם תוכל לענות לי על השאלה שבאמצע על ההרסנים האלה (לא רוצה להתחבר איתם מפחדת מהם )

הי אביב, אני מודה שלא עקבתי אחרי כל ההודעות שנכתבו כאן לאחרונה אבל ..האם הטיפול שלך הסתיים? למה את בטוחה בכך? אולי לפעמים כאשר מגיעים לסף מסוים (וכנראה הגעתן לכך) צריך לקחת צעד אחורה ולהתרחק...האם היא אמרה לך בוודאות שהטיפול נגמר? אני הבנתי שמדובר בחופש...היא גם ציינה מתי תשוב.. האם בעבר הייתה תקופה כזו ארוכה שלא נפגשתן? אני מרגישה שההודעה שלי אלייך קצת לא קשורה..כי כולן כאן רשמו כמה שהיא לא בסדר בהתנהגות שלה, אבל זה דווקא יפה שהיא אמרה לך את האמת וחשפה את הצדדים האנושיים שלה..העובדה שהיא חווה אותך כמתעללת מאפשרת לה להבין מה עובר עלייך, לחוות את הקושי שלך, ואז היא מרגישה רצון לברוח - כפי שאת בורחת ומתנתקת לפעמים... אי אפשר להיפגע ולהרגיש קורבן ממישהו שאין לנו רגשות אליו, לא? (לפחות לא בכזו עוצמה) אני עדיין אופטימית לגביכן.. לא יודעת להסביר למה... אולי החופש הזה טוב לשניכן, טיפול של חמש שנים לא אמור להיגמר כך.. וסליחה אם אני לא קשורה בהודעה שלי...

את קשורה ואפילו מאוד תודה שאת מחזקת את המקום הנכון שזוכר שהיא שם עבורי ורק נחה קצת . בטוח שהחופש הזה טוב . אני מאמינה שכל מה שקורה לנו הכל לטובה .

הי אביב, מכל הדברים שיש לי לומר אגיד שאותי, למשל, לא הכנסת לחרדה. למדתי להתבונן על הדברים מגובה לווייני, מעבר ליכולת להזדהות עמוקות עם מצבים. מה שנקרא להיכנס ולצאת. ועדיין אפשר לדאוג, ולחלוטין לא להיות אדיש. החלקים האגרסיביים הללו הם כן שלך, וכדי שתהיה אינטגרציה בין חלקייך, נראה לי שכן, יהיה צריך לקחת אחריות גם עליהם. וגם נראה לי שאולי יש מצב שאת מנתחת את עצמך יותר מידי פסיכולוגית, ופחות מידי מדברת עברית רגילה, ואולי גם זה סוג של הגנה. חומר למחשבה מכיווני. שלך, סוריקטה

בחלק הבריא שבי אני מבינה את זה אין ספק שכשהיא תחזור מהופש זאת בדיוק תהייה העבודה שלנו אי אפשר לתת להם /לי להתפרק להתפרע ולהגיד זה הם ... סוריקטה אני לוקחת אחריות על מה שאני עושה . לגבי מונחים פסיכולוגים . לא יודעת כן כתבתי מתוך אחריות ודאגה לבנות כאן שכן נכנסו לחרדה בלי יכולת ההפרדה בן שלי לשלהן, יותר מזה בן כתיבה מכאב חרדה בהלה ומצוקה לבן כתיבה שקולה והגיונית . בן אמפטיה לסימפטיה .... חייבת להודות אבל שהכתיבה לבנות עשתה לי טוב וסדר בראש והחזירה לי את התקווה ואמונה בדרכי ...

הי אביב יקרה, עוד כמה מילים ממני לפני שאצא לדרכי. ראשית - כשדיברתי על אחריות, התכוונתי בדיוק לזו שקשה, יחסית, עדיין – אחריות לחלקים שאת מכנה ה'פיצולים'. אגב, החלקים הבריאים לצורך העניין – גם הם, עבורי, עפ"י ניסוח זה, 'פיצולים'. כפי שראיתי זאת, משפטים כדוגמת: 'מבחינתי הם לא שלי לא רוצה אותם שונאת אותם ושימותו' או 'הרסנים האלה (לא רוצה להתחבר איתם מפחדת מהם)', מעידים על כך שעדיין מסובך לך לקבל מספיק אחריות עליהם. ואת גם יודעת זאת. ושוב, עדיין חזרתי ואמרתי גם אני. בנוסף, ושוב, כפי שאת גם יודעת, לקיחת אחריות עליהם משמעה גם שינוי בהתנהגות. בעוצמות ההתפרצויות, בתדירות שלהן, במשכן, כך שאת תופסת את עצמך במצב שהחבר'ה האלה מדברים מתוכך ויכולה לעצור מהר יותר את ההשתלטות שלהם. דבר נוסף – ראי מה קרה כאן. נוצר בקבוצה מצב של הזדהות יתר ומעין ערבוב. מצד אחד, יש שאיפה להתמזגות כזאת, מצד שני – מתעוררות חרדות ואז נוצר (וגם קרה) הצורך להפריד. לחזור להפוך להיות ייחודית. להגדיר את הכאב כשלך. עדיין יש לי הרגשה שיש בך צד שרוצה להראות מאד שהוא יכול לבד. שהוא מסתדר יותר טוב מכל מה שכולם אומרים. כאילו קשה לו לקחת ולקבל מבחוץ, מהזולת. דבריי מתבססים על הבנותיי מתוך הטיפול שלי, והנם הצעות למחשבה. איך אני תשבה ומזכירה – נפילות תמיד תהיינה – מאחלת לכולנו שנדע לקום ולהתייצב במהירות הולכת וגוברת (ביחס למצב ההתחלתי ובקצב המתאים). להתראות, סוריקטה

אני לא יכולה להתחבר אלהם ..תראי צה ררה לה מטפלת מקצועית שעה בחברתם לא רוצה אותם לא יכולה איתם ...לא כרגע אין לי כוחות וכלים