מתסכל ומפחיד.

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

18/08/2015 | 00:16 | מאת: קרןאור

אודי קראתי את תשובותייך, והאמת.., קצת ככה נפחדתי.גם מעצם המונח הזה שייחסת מסתבר למה שאני מתארת שקורה לי ובטיפול, "תלות ממאירה" ושהגדרת אותו גם כקשה ובעייתי מאד,ותהיתי אם אכן בוודאות זה מה שיש לי..,? ונידונתי למין מחלה ממארת שכזו עיקשת ובעייתית שהטיפול בה גם קשה וארוך...?, וגם מעצם המחשבה שטיפול לא עשוי להתאים לי. בכלאופן ניסיתי למצוא גם הסבר יותר מפורט מה זה המושג הזה "תלות ממאירה" ולא מצאתי. כתבת על הפרדוכס שבדבר, ואיפושהו מצאתי גם את תשובתך אליי פרדוכסלית משהו.., כי מצד אחד פתחת ואמרת שאולי באמת אני אחת מאלו שהכלי הזה של טיפול לא מתאים לי, ולסיום ציינת שזה דורש עבודה סבלנית בטיפול. בכלאופן גם מרגישה שנחשפתי.מדיי. שיתפתי מדיי. אולי גם מעבר למקובל פה ובאופן בו תיארתי את הדברים. ?? אולי גם ..,סוג של מעלתי באמון שאמור להיות שמור רק לחדר. ?? לא יודעת, אבל מרגישה חשופה מדיי. פגיעה יותר. ואולי גם קצת מבואסת\מאוכזבת\לבד..., מהעובדה שיש מצב שגם לטיפול אני לא מתאימה..., ?? ובהפוך על הפוך כל אלו הרי אמורים להיות מדוברים בטיפול. אז.., אכן מצב\הרגשה לא ברורה ואפילו מפחידה.

לקריאה נוספת והעמקה

הי קרן אור, נכון, וכל הפחדים והחששות, והפרדוקסליות הבלתי אפשרית הזו הם חלק ממי שאת וממה שמקשה עלייך (קרוב לוודאי). זה הטיפול. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית