אודי

אני כל כך שמחה לראות שניכנסת . משכנעת את עצמי כל הימים שהכל בסדר ששכחת שחשבת להכנס מאוחר יותר ..נופלת למקום של אשמה על העומס והתובענות שלי כאן בזמן האחרון מצטערת כל כך . מעריכה את זה שאתה כאן כל כך ומפחדת שאגזים אתה העוגן היחידי שנותר לי במשך השבוע. הטלטלות עוד כאן בקטן..אבל לפחות יש הגיון שמבין ומצליח לאזן .. אודי אני מתכוונת לעשות את הצעד הזה ולתת לילדה את מה שהיא כל כך צריכה ...מתכוונת לספר לאמא ...מפחדת כל כך מאיך תגיב ומה יקרה אבל יודעת שאני את תפקיד הילד שמחזיק עם האצבע את החומה עוזבת ..מתפללת שהחומה לא תיפול עלי ..יודעת שבגלל זה כל הלחץ והחרדה .. ועוד יש לי לעבור את הפגישה עם המטפלת ויודעת שמחכה לי שיחה לא קלה על כל מה שהיה ורוצה לדחות אותה עד אחרי הביקור אצל אמא ..אבל זאת שוב בריחה . האמת אודי שירה צודקת כל כך על העונש הכפול .. מזכירה לעצמי שיש לי כוחות שאני לא לבד ואת הרע כבר עברתי ..אודי שבוע טוב וחודש הכי טוב שאפשר.