אני - כמכלול

אני קוראת כאן את החברות המתארות כל אחד קשיים, ומרגישה וואו! אצלי נמצא כל הזיפט של כולן ביחד!!! נוהגת באיפלסיביות, ומתחרטת לאחר מכן מאבדת שליטה לוקחת כדורים כדי להרגע, ולאחר מכן מקבלת התקפי חרדה (זה תמיד כך אחרי שלוקחים אותם!! ולקוח ימים ארוכים לחזור לעצמי) מאוכזבת מהמטפל אביב, רוני, קרן אור, חנה, מיכל, קוראת אתכן, ואומרת וואו! הן מתארות מה שאני מרגישה... מרגישה שאין לי בולם זעזועים, כל דבר מזעזע אותי ולא יכולה לבלום...

אני מעדיפה סנדיי, סתם נשמע לי יותר טוב, כל עוד אני לא שוכחת את הסיסמא, האמת, שרשמתי אותה, ולפעמים זה טכנית לא נכנס,. למה התאכזבתי מהמטפל? 1. הוא כפה עלי בתוך הטיפול עצמו כניסה לכל מיני מקומות שחששתי להיכנס אליהם, זה היה טיפול משולב עם היפנוזה, ותוך כדי שאני מהופנטת הוא אמר שאם לא אשתף פעולה ולא אכנס לאותם מקומות אזי XYZ, מיד אמרתי לו שלא תעז לומר לי את זה, ולא תעשה לי 'היפנוזה הפוכה'. בכל אופן הנזק כבר נעשה, וזועזתי נפשית, כי כל נגיעה באותם מקומות מטלטלת אותי בצורה שאני לא יכולה לעמוד בהם. אני פשוט מתרסקת, ולוקח לי זמן לאסוף את השברים. אני כבר יודעת מהעבר שאסור לי להיכנס לשם, אני לא יכולה בשום אופן לעמוד בזה, אין לי את כוחות הנפש וזה מרסק אותי לחלוטין. 2. בטיפול עצמו הוא כל הזמן נתן מטאפורות שאני יכולה להישען עליו, שהוא יהווה נקודת החוזק שלי, הוא השומר שלי, אך למעשה כשהתעמתי אתו על מהות הקשרים שלנו, הוא אמר שזה מטפל מטופל נטו, סוגרת את הדלת אחרי הטיפול, ושום דבר לא נשאר, הרגשתי שיש כאן הטעיה מכוונת, אי אפשר מצד אחד לפתח תלות בו אישית כמי שאשען עליו, ומצד שני להדגיש שזה רק בטיפול. כי אם אנו רק בטיפול, אז הטיפול צריך להיות מופנה לעזור לי למצא עוגנים אמיתיים שאוכל להישען עליהם בחיים האמיתיים ולא לפתח אילוזיה שאינה קיימת. 3. כתוצאה של אותה אילוזיה אני פתחתי רצון למגע פיזי אתו, להרגיש את המשענת שהוא דיבר עליה, ואז, הוא וויתר עלי מאד בקלות, אמר שכדאי לי ללכת למטפלת. הרגשתי איזה משחק ברגשות שלי, שגרם לי לטלטלה כפולה ואני עדיין מרוסקת מכל העניין הזה, הן מאותם פינות שהוא העלה באוב, אשר מרסקות אותי, וזאת למרות שמיידית אמרתי לו שאני לא רוצה לנגוע בהם, והוא דחק בי, והמשיך לדחוק, והן מכך שהוא כל הזמן ניסה לשדר עד כמה הוא שם בשבילי, תמיד בכל מצב, ולבסוף לשים את הגבולות, כאשר הוא טשטש אותם מלכתחילה, הרגשתי משהו לא הגון בכל העניין הזה.

למה אתה מתכוון בבלמים ובהגה? על תגובות אינפולסיביות,? זה בהחלט שייך לבלמים, אבל ההגה? לא הבנתי, הבעיה היא שכל זעזוע מפיל אותי על הקרשים ומה אתה אומר על כך שמטפל בניגוד לרצוני דווקא רצה לנגוע בנקודות שידעתי שאני לא מסוגלת להגיע אליהם? זה פשוט מפרק אותי לגורמים ואין לי יכולת להתגבר על זה, למרות שעצרתי אותו די בתחילה, עדיין התפרקתי, ולא מצליחה לחזור לעצמי. אגב, לאחר שהוא ראה את ההתפרקות שלי הוא הודה שאכן כן אסור לחפור כל כך עמוק, וחבל שעשה. נהדר! אבל אני זו שמפורקת. הוא ניסה להחזיר אותי, זה עזר אולי בחמישים אחוז אבל עדיין כל כולי בפנים מזועזעת, עם רעד פנימי, עם חוסר יכולת לתפקד, עם קושי אמיתי להכיל את עצמי! ממש לא יכולה לפעול, שיתוק פנימי שלמרות שאני נראית כמתפקדת אזי לא מסוגלת לעשות דברים, לא בעבודה ולא בבית, מפורקת במלא מובן המילה.