אודי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ההודעה שלך התקבלה בהצלחה
היא נמצאת כעת בבדיקת עמידה בנהלי הפורום
ההודעה צפויה להתפרסם תוך 24 שעות ממועד הגשתה
במידה וההודעה לא פורסמה בתוך 24 שעות, מומלץ לעיין שוב בנהלי הפורוםולהעלות את ההודעה מחדש.
אודי, אני כל הזמן מרגישה שאני צריכה להשתנות, להתקדם, להשיג דברים, לעמוד בכוחות עצמי, להצליח לבד. אבל.... אולי אני טועה. אולי ההתקדמות שלי תהיה בכך שאבין שאי אפשר לבד. אולי אהיה רגועה ושקטה כשאשלים עם כך שאני "נכה" במובן מסוים... אחרי 10 שנים של התעללות פיזית, מינית וריגשית כנראה שזה לא מציאותי לצפות מעצמי פשוט "להתגבר". הלוואי והייתי מסוגלת לאפשר לעצמי להיות מטופלת. אני כל הזמן נלחמת בעצמי. אני סותמת לילדה הקטנה שבתוכי את הפה. בדיוק כמו שאבא שלי השתיק אותי. למה אני עושה את זה לעצמי? אני האויבת הכי גדולה של עצמי. נטע.
כואבת ההודעה שלך ואם זאת מעודדת . ממש התקדמות כן תרשי לעצמך להיות מטופלת כי הכי מגיע לך בעולם .
הי נטע, לדעתי, כאשר מחלחלת בנו ההבנה שאיננו כל יכולים זו חוזקה ולאו דווקא נכות. מתן האפשרות לעצמך להישען על הזולת - גם הוא. לתת אמון ולא להחזיק לבד - כן, בעיה... וקשה גם הויתור על ההזדהות עם הפוגע. סוריקטה
הי נטע, יש משהו בדברייך, אם כי הייתי חושב שהתקדמות אמתית תהיה כשייפרם הקשר שבין הזדקקות לנכות. לדעת להזדקק זו הבריאות במיטבה. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
