רציתי ללמוד נהיגה

בגיל 28 כשעוד הייתי בטיפול אצל ההיא, התחלתי ללמוד נהיגה. לקחתי מלא שיעורים, איזה 45.. ועברתי בסוף טסט שלישי.. אחכ הגיע השלב של הנהג מלווה שזה אבא שלי אבל לא קיבלתי שום ביטחון, להיפך. הוא גם היה לחוץ וגם ממש לחוץ שאני לא אשרוט לא את האוטו או משהו.. ואיזה יום הצעתי לאמא שלי שתבוא לשבת באוטו והאני יעשה סיבוב מסביב לבית המגורים בשכונה, היא לא רצתה. היא לא הרגישה בטחון. פחדה לשבת איתי לבד באוטו, לא סמכה עליי, אפילו לא לנהיגה קטנה וקצרה מסביב לשכונה.. עוד הייתי לי מוטיבציה לנהוג בהתחלה, לתרגל. זה נשחק ונשחק עד שאיבדתי את זה. נמאס לי ולא רציתי. ציפיתי שאבא שלי ישקיע, ויאמר לי 'אני פנוי, בואי נתרגל כדי שתשתפשפי בנהיגה.' זה לא ממש קרה. עזבתי את זה. והפסיכולוגית אני זוכרת שהיא אמרה 'כל אחד יכול לנהוג' אז הרגשתי עוד יותר פאטתית כי עובדה שכנראה שאני לא.. החרדות יותר מדי משתקות. ואחרי איזה 4 שנים מאז החלטתי שוב להתמודד עם הנושא ולקחתי מורה לנהיגה לשיעורי רענון ועשיתי איתו מלא שיעורים אבל לא העזתי לנהוג לבד בשום שלב ושוב עם אבא שלי בתור נהג מלווה לא הרגשתי בטחון ושוב עזבתי את זה.. ובכלל אין לי בטחון בנהיגה, התחושה שאין שליטה.. שיש מלא נהגים אחרים על הכביש, חוסר סבלנות, פניות, דרכים לא מוכרות.. הכל ביחד יותר מדי בשבילי. יותר מדי אבל אני מסתכלת מסביב וכל אידיוט יודע לנהוג! כל אחד יודע. למה לכל הרוחות דווקא אני ככ דפוקה? למה??? על דבר כזה בא לי המתת חסד. כן, על דבר כזה. גם לאמא שלי יש חרדת נהיגה, אני מרגישה לוזרית כמוה, אף פעם לא רציתי להיות כמוה. אני מרגישה אפס מסריח. לכל אידיוט יש יכולת לנהוג, אפילו לא חושבים על זה, לא חרדה ולא כלום. אז למה דווקא אני? למה דווקא אני לוזרית דפוקה ???? עם פחדים וחרדות וחוסר אומץ. בא לי המתת חסד על פחדנות. לאנשים פחדנים כמוני מגיע למות. נמאס לי כבר . למה דווקא לי הכל קשה ומסובך כ"כ? בן אדם נורמלי אחר מזמן היה כבר נוהג. רק אצלי חרדות חרדות חרדות חרדות חרדות.. . אני צריכה להיות מוכנה לקחת את האוטו ולמות בתאונת דרכים, זהו, לקחת את הסיכון שבמקרה הכי גרוע אני ימות בתאונת דרכים או אפצע או אדרוס מישהו!! להשלים עם זה שזה הסיכון שאני לוקחת כשאני נכנסת לאוטו לנהוג. אוףףף. כל נהג לוקח את הסיכון הזה אבל אנשים לא חושבים על זה בכלל. הם חושבים לאן הם צריכים להגיע .. ואני מפחדת שיצפרו לי בחוסר סבלנות, או לפספס פניה ולהסתבך. אני מפחדת מהכל. אז באיזה שלב אני שוב אקח שיעורים, לא את אבא שלי. נהג מלווה בתשלום. יש גם דבר כזה.. זה מה שאני יעשה. איזה חרא זה להיות בן אדם עם חרדות, הכל עולה לי הרבה יותר ולוקח לי פי אלף זמן כדי להצליח לעשות מה שלאחרים בא ככ הרבה יותר בקלות בא לי המתת חסד, נמאס לי שלוזרים כמוני חיה בכלל. כמה אפשר? טוב סתם מוציאה פה קיטור . פשוט נמאס לי. יש לי איזה בת דודה בת 20 כולה, הוציאה רישיון לפני חצי שנה והיא כבר נוהגת לבד למה לי זה לא בא ככה בקלות? למה????? למה? אני מתביישת בי. אני פשוט שונאת אותי ונמאס לי כבר. בשביל מה אני חיה? אלוהים.......... אפילו לנהוג לא. בקושי על אופניים אפילו. אפילו להזדיין לא, סקס. אפילו לרקוד לא... אבל אם תבקשו ממני ללכת לדחוף אצבעות לגרון בשביל להקיא, זה כן. את זה אני יודעת. אני כזאת לוזרית מסריחה, אלוהים. למה דווקא אני יצאתי כזאת דפוקה למה..

כל כך הרבה שינאה עצמית די עם זה גם לי אין בכלל רישיון ולא יודעת לנהוג וגם המדריך שלי אמר שמפחד לנהוג בישראל למה להקיא? בתוכךיש ילדה קטנה שצמאה לאהבה לחום ולרכות.... בואי נחבק ביחד את הילדה.... מרגישה? היא זקוקה לאהבה לחום אל תפגעי בך, בסדר? הילה