מוגלה ודמעות

שיחה היום היתה כואבת ויצא ממני הרבה דמעות וכאב דיברנו על כך שחוויתי טראומות גם בשנים הראשונות בטיפול... שהיה כאוס מוחלט... הוא אמר לי שזה כמו תינוק שמגיע לטיפול שאי אפשר לצפות ממנו לכלום... רק עכשיו אני מתחילה להבין את ממדדיי הטראומה שלושה עשורים של כאב בגידה בנפש שלי ניתוק מוחלט של אני מעצמי כאילו רק עכשיו התחלנו את הטיפול וגם הקשר החדש כמו שכתבת אודי הציף אמון שהתנפץ פעם אחרי פעם דינוזאורים שיצאו מהחורים.... פחדים ממחשכים מורכבת היא הנפש... בכיתי היום מאוד מרגישה שהפצע נפער ירדו דמעות של כאב וכל המוגלה יוצאת לי לתוך הפה לא פשוט בכלל.... נ.ב הכנתי עוגיות גרנולה והבאתי לו לטיפול הוא שמח אמר שיאכל עם הקפה רוצה לכתוב עוד אבל אין לי כח