מיכ יקרה

איך כותבים דמעות...את יודעת אם יש דמעות יש כאב. מה חשוב איזה כאב כמה רע היה. גם אצלי מן הסתם לא הכל היה רע היו רגעים טובים. גדלתי במשפחה שורשית מלח הארץ תאמיני לי מהאליטה .. לא יכולה להוסיף יותר כי אחשוף את עצמי אז מה.. לכן זה היה עוד יותר קשה כי אף אחד לא היה מאמין למה שמתרחש בבית . מיכ עברת פגיעה בתוך הבית שלך לא זה לא סתם לא שמו לב ..זה האידליזציה שאת עושה הייתי שם באידיליה . כצבתי פעם חברת ילדות אמרה לי שקינאו בי מבינה... מיכ את מכאיבה לעצמך בהשוואות האלה .הכאב שלך הוא כאב ומותר לך וצריך לכתוב ולהוציא אותו . רק להבהרה מהשכואב לי זה לא המכות זה הזלזול זה זה שלא ראו זה שאסור היה לבכות ...מבינה המכות זה שטויות מה שבא איתם זה הכאב האמיתי . אוהבת ומחבקת תאפשרי לעצמך מותר לך

תודה אביב...את מדהימה, לא יודעת מה לכתוב לך..מעבר לחיבוק, מניחה ראש,כי הוא כואב מהצום ובכלל...