אודי האם אתה סבור ש

שבמקרה כמו שלי הכרה בנכות זה היה הכרחי? הרי בסופו של דבר עזבתי את העבודה מה'שיקום' ששנאתי את האוירה שלה ומצאתי עבודה אחרת לבד בכוחות עצמי. אני מופתעים שאני אומרת להם שיש הכרה כזאת כי אני בחורה מאד חייכנית ומתקשרת כלפי חוץ. נראה לך שזה היה צעד נכון? כי זה דבר מאד בעייתי להזדהות איתו, טרמינולוגיה כזאת של 'נכות'. זאת מילה מאד פטליסטית ואיומה.

אפשר לחפור בזה עד סוף כל הדורות. בואי נגיד היית זוכה עכשיו בכמה מליונים. את, אישה ככל האדם, פתאום נופלת עליך הכרה כזו שאת מליונרית, לא עשית שום דבר מהותי עם עצמיותך כדי שזה יקרה, מקסימום מילאת והגשת איזה טופס. אבל עכשיו את מליונרית, זהו קבעו בשבילך. את יכולה לבכות על ההנחתה הזו או להנות ממה שזה יכול להועיל לך... יש לך עכשיו זכויות שיכולות להוסיף קצת בחיים, תהני מהן, תנצלי אותן. חוצמיזה זה לא אומר שאת כל הזמן נשארת אותו דבר, את משתנה!!!!! ויכול להיות שמה שפעם היה רלוונטי היום כבר לא ומחר יום חדש לגמרי והכל יכול לקרות

.

תודה על התודה!נחמד כשמגיבים חזרה (לאו דווקא תגובות נעימות, אלא בכלל, זה יוצר מרחב להידברות והקשרות)