מטופל אידיאלי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אהבתי את תשובתך...בכל זאת יש העדפות לכלנו למרות נסיונות לקבל כל אחד כמו שהוא, גם בעבודה שלי אני מקבלת כל ילד כמו שהוא במיוחד המאתגרים מעניינים אותי :) ובכל זאת אני מתפללת לשנה טובה כזו כל שנה....אני זוכרת שהמטפלת שלי אמרה לי שמעולם לא תקח מטופלים יותר ממה שהיא יכולה לטפל לכן היא שומרת על מספר מסויים של מטופלים וזה מצא חן בעיניי,כנראה כדי שתוכל להקדיש לכל אחד... אודי אם יש מטופל שמעורר בך משהו מעצבן אז זה קשה..אתה תבחן את זה נכון? קורה שמתייאשים ממטופל? מה עושים אז? נפרדים? בעייתי כל כך, היא אמרה שאראה אותה כאנושית, שעומד מולה אדם, יכול להיות שאני קשה איתה לפעמים ולא רואה או לא מקבלת חוסר מושלמות שלה...זה קשה...ואז עולות בי מחשבות של עזיבה שלה או שלי למרות שתמיד תמיד עובדות על שמירת היחסים והיא אומרת שאפשר לקבל הכל כשיש קשר...שהקשר שלנו יציב ויכול להכיל...מקווה שהובנתי וגם אם אשאל איזה מטופל מועדף עלייך לא תענה כי אתה תקבל כל אחד איך שהוא...זה לא פשוט... בטוחה שיש העדפות והתחבטויות..כמו שלי יש בעבודה שלי, ואני עדיין מקבלת כל אחד איך שהוא! ומנסה לתקן אצלי את מה שהשני מעורר בי, זאת הכוונה? גם בילדים אישיים תמיד יש אחד שקצת יותר למרות שאנחנו לא נפלה ולא נראה זאת לעולם!! אולי אפילו לא נודה בזה....ונאהב כל אחד ונקבל כמו שהוא...
הי מיכל, זה דבר דינמי, בו גם המטפל מרגיש ומגיב, ולעתים קשה לו מאוד ולעתים בלתי נסבל, ולעתים נחמד ונעים...ולפעמים מפחיד. זה טווח עצום של רגשות שמתעוררים ומשמשים את אבני הבניין של הטיפול. מאוד דומה למה שהורים חווים, ועם אחריות דומה (ורצון לאפשר חוויה טובה יותר מבעבר). אודי