חלום- (בגללך אביב) וגם לרחל ולרוית

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

17/05/2001 | 18:53 | מאת: אליאן

חלום של אתמול בלילה... לקחתי את הבן הקטן מהגן כי הוא עשה את צרכיו. הגעתי איתו הבייתה והוא היה מלא עד אמצע הגב. שטפתי אותו ושאלתי מה קרה והוא רק בכה ולא יכל לדבר.כשרציתי לסבן אותו ראיתי כתם גדול על הגב התחתון שלו,כאילו מישהו נתן לו מכה חזקה. שאלתי אותו מה קרה שוב והוא לא ענה. רצתי איתו חזרה לגן ושאלתי את הגננת והסייעת מי הרביץ לו והם אמרו שהן לא יודעות. משם החלום קפץ למסיבת סיום הלימודים של הבן הגדול שלי. וההורים היו צריכים להכנס לכל מיני כיתות כדי לראות מה מלמדים שם. באיזה שלב הרגשתי כאב ביד וראיתי שחתיכה קטנה של זכוכית הייתה נעוצה באצבע. התחיל לרדת דם ,בהתחלה מעט ואחר כך המון. הבנתי שאני קודם צריכה להוציא את הזכוכית הזו. היא הייתה שקופה והיה קשה לראות אותה. בסוף הפניתי את ידי לאור והעפתי אותה לריצפה והדם המשיך לרדת... בסוף באה המורה של הבן ונתנה לי שקית עם קרח מרוסק לשים על האצבע כדי שהדם יפסיק לזרום. לאחר מכן הלכנו והייתה שם מן תחרות והזמינו את ההורים... היו שם כל מיני דברים שהיה צריך לקפוץ מעליהם וזה נראה לי קשה. אחד הילדים ניסה לקפוץ ונכשל ואני חשבתי לעצמי שאם הוא שהוא קטן לא הצליח אז אני בטח לא אצליח לקפוץ. אמרתי למורה שלא תקרא לי כי אני לא אצליח ואני לא רוצה בושות. אמרתי לה גם שהאצבע שלי כואבת ואיפה שהייתה הזכוכית- אין לי תחושה במקום. היא אמרה שזה בגלל שהמקום נפגע ויש דלקת אבל זה יעבור. בסוף רציתי ללכת הבייתה עם הבן הגדול וחיפשתי טרמפ. אבל משום מה כל מי שנסע הגיע רחוק מביתי. ואני החלטתי לחכות לאוטובוס כי הוא מגיע הכי קרוב ליד הבית. זה.

17/05/2001 | 19:51 | מאת: איש הגשם

(*-*)

17/05/2001 | 19:57 | מאת: אביב

סליחה על הבורות, אבל מה זה הסימן הזה, מה הוא אומר ?

17/05/2001 | 20:43 | מאת: אביב

היי אליאן, טוב, אז בגללי, באשמתי, אז מה ? האמת היא די ברור שאחרי כל ההתעסקויות שלך ושל רחל עם הילדים יבוא כזה חלום. הנה רצף האסוציאציות שעלה אצלי בעקבותיו, אבל שוב אני מזהירה, אלה רק האסוציאציות שלי, והן באות מהמקום שלי, אז אולי אצלך הדברים אחרים - הילד הקטן שאת כל כך רוצה להגן עליו, הוא עדיין נורא קטן, עדיין בורחים לו הצרכים במכנסיים, ממש כמו לתינוק, יש לזה שני הסברים, אחד זה הילד הקטן שלך, שאת רוצה להגן עליו מהמכות של חבריו, אבל השני שזו שוב את, שאת רוצה להגן על עצמך, מפני המכות של החיים, רצה מיד לגננת לבדוק מה קרה ומי הרביץ לו, או במציאות הולכת לעובדת הסוציאלית לברר על המכה, האם אפשרי שמישהו יפגע בך כך וישאיר כזו צלקת, והאם אפשר למנוע את הפעם הבאה. בחלק השני זו בבירור את הנפצעת, והדם זורם ממך, את צריכה להוציא את הזכוכית מהאצבע, או אולי להוציא את הבעל מגופך מחייך, אבל גם כשהיא יוצאת, גם אחרי שהעפת אותה, הדם ממשיך לזרום, גם אחרי שהבעל יצא מחייך, עדיין הפצע ישאר פתוח, לפחות לזמן מה, ידמם ויכאב, עד שיגליד עם הזמן. הדלקת נשארת, אז ברור שכואב, החותם של החיים עם הבעל יישאר עוד זמן מה גם אחרי הגירושים, אם יקרו וכשיקרו. יתנו לך לשים על זה קרח כדי לזרז את ההחלמה, אבל הכאב ישאר, יתנו לך כדור, ידברו איתך, אבל זה לוקח זמן להגליד. הדברים שצריך לקפוץ מעליהם, זה נראה לי הצעד הבא שלך בחיים, הגירושים אחרי שהבעל יסכים, צריך לעבור את זה, אבל זה נראה לך קשה, כבר נכשלו שם לפנייך, ובודאי שמעת סיפורים על זה, אז למה שאת תצליחי ? חשש טבעי ומובן. אבל אולי זה גם הבן הגדול שיוצא לפנימיה, כבר היית ב"סרט הזה", כבר עשית את זה פעם, את יודעת כמה זה קשה כשקורעים אותו ממך, ואולי בהרגשה שלך את נכשלת אז, אז למה שתצליחי בפעם השניה, את מעדיפה לא לנסות בכלל, אומרת שזה גדול עלייך, ובכלל האצבע עוד כואבת מהבעל. וטרמפים ? עזבי אותך, סתם מסוכן. הכי בטוח באוטובוס. שם בטוח לא יקרה לך שום דבר. אם תסעי בו, בטוח תגיעי הביתה. את הולכת בדרך הנכונה, לא לוקחת סיכונים בדרך, לא קופצת קפיצות מסוכנות, ובסוף תגיעי אל השלווה והמנוחה, בבית אמיתי. אביב.

17/05/2001 | 21:05 | מאת: רחל

אלי- מילמלתי פעמיים היום, מקוה שקיבלת. להתראות.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית