שחיקה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

15/07/2015 | 14:05 | מאת: אביב 11

והכי הכי אמת ..השחיקה שלי היא מול המוות הזה האיטי האוכל לאט לאט לאט... עבודה נכון אבל אדם שניקשרתי אליו . מעל עשור של טיפול יום יומי בנפש בגוף בחיים. לא פעם ביום כמה פעמים ביום . לבד ללא הדרכות תומכת בכל מי שמסביב קוראת לומדת משפרת ..ביצירתיות באהבה ... שחיקה מול כלמי שמצקצק בלשונו מה היא עוד חיה איך ,למה ...זה בגלל הטיפול שלך את אשמה ..לא אני לא אשמה בכלום היא חיה כי היא רוצה להמשיך לחיות ונאחזת היא חיה כי אלוהים רוצה . היא חיה לא בגללי או בזכותי אני רק משפרת את אכות חייה ... נישחקת מול העצב הכאב הקושי הזה מול החדירה לפרטיות אינטימית של האדם . נשחקת מול האדם שהוא כבר לא אדם ונילחמת לא ליפול למקום שלא רואה את האדם ששם ....זה הכי הכי קשה . ואין סיכוי שמוותרת ...

לקריאה נוספת והעמקה

הי אביב, זו אכן שחיקה מאוד גדולה, ובעיקר שאין לך מהיכן למלא את עצמך אל מול הוויתור מסביב. אני מאוד מעריך את מה שאת עושה. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית