כנות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אז בכנות לא כתבתי אתמול נכנסתי הגבתי ועצרתי את עצמי מלכתוב החלטתי שכל מה שיש לי לכתוב יכול לחכות למחר (להיום) הבטחתי לעצמי לכתוב היום בבוקר . זה לא היה פשוט במיוחד לראות את התגובות ולא להיות שם בטור הזה אבל זה אפשרי ,מהיום מורידה את הכתיבה העצמית שלי רק לימים שלפני חופשה כלומר שני וחמישי ...כותבת את זה כאן כדי לאפשר שיח בני לבני. הפעם לא קובעת שזה יהיה גבול סגור וכן רוצה לאפשר לעצמי גמישות במידה ובאמת יהיה צורך מעבר לנראות האובססיבית הזאת. כן אודי יודעת שהצורך כצורך הוא בסדר השאלה היא איך והמינונים מודעת לזה שיש לי בעיה . כאן בפורום זה די מקום חממה שאפשר לעשות ניסיונות ולמידה . אז אתמול לא כתבתי כאן אבל שלחתי סמס למטפלת. סמס כביכול בוגר נכון אבל אני רואה כאן מניפולציה אם לא כאן בפורום אז לכתוב אליה שוב מישהו שיראה אותי ...זה הרי יכל לחכות להיום או למחר ..אבל אני כתבתי את זה אתמול באימפולסיביות משכנעת את עצמי שזה נכון ומוצדק... אז לא בורחת מהאמת...והדרך עוד ארוכה ארוכה. אודי זה אפשרי בכלל או שאני נלחמת בעצמי סתם כמו דון קישוט ?
הי אביב, ויסות זה דבר טוב כשלעצמו, כך שהניסיון לא להיות אובססיבית משמעו שליטה על החרדה והכפייתיות. וזה דבר טוב ובהחלט אפשרי. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
