אביב

הגבתי לך אתמול אך לא עלה... כל כך מוכר ועצוב וכואב, מלחמת ההשרדות בכל החזיתות. התחושה הקשה שהסביבה לא יכולה להיות איתך במקומות הקשים האלה והבדידות התהומית. אל תוותרי על הפגישות... זה המקום היחידי שנותן לך מקום כמו שאת, את התחושה, אפילו אם רגעית, שאת לא לבד... איתך שירה

אני מניחה שזה מוכר לכולנו כי זה די עודף ציפיות ופנטזיות לעומת המציאות. אני לא מבטלת פגישה כי אני לא רוצה ללכת אני פשוט לא זמינה יש דברים דחופים שצצו. חמש שנים שאני אצלה ומעולם לא ביטלתי פגישה כי לא רציתי ללכת דווקא בימים כאלה אני או עושה פגישה ארוכה יותר או שאני עושה שתי פגישות באותו שבוע עד שהכאוס מסתדר.