*איך אני יוצאת מזה?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בפגישת הלימודים הראשונה שהיתה השבוע עשיתי טעות. והאמת שהפסיכולוג שלי שם לב לזה... תייגתי את עצמי אמרתי שאני חרשנית. ורק עכשיו אני מבינה מה אמרתי אני אוהבת לסכם ולהיות רצינית בלימודים ולא בא לי עכשיו שינצלו את זה!!!! לא בא לי שכל סטודנטית שלא התעוררה בבוקר או קבעה שיעור נהיגה תרגיש נורא טוב כי מה טוב ומה נעים מצלמים מהילה את הסיכומים.... טוב אז כמו שהבנתם אכלתי אותה- ואם יש כאן אנשות חכמים שיעזרו לי איך אני יוצאת מזה? הילה
הי הילה, תתייגי את עצמך כמי שאינה נותנת סיכומים, אלא מחליפה סיכומים שלה בסיכומים (טובים, לא סתם) של מישהו אחר. ככה כולם ירוויחו ביושר ולא יהיה ניצול אלא שיתוף פעולה. אודי
מה ניצול בזה? בלימודים כשאני הייתי כולם נתנו סיכומים והייתה אוירה של למידה ביחד אפילו הייתה לנו קבוצה בפייסבוק שהעלינו סיכומים וכולם חלקו. לא יכול לקרות שאת לא תתעוררי יום אחד ותצטרכי סיכום ממישהו אחר?
גם אני הייתי מהחרשנים בלימודים והיו מבקשים ממני סיכומים ושנאתי את זה כי לאנשים אין חוש אחריות בשיט לפעמים היו מחזירים לי את הדפים מקומטים או אחת אפילו שכחה להחזיר לי בכלל, למרות שמה שהיא שכחה לא היה קריטי לי ופעם סירבתי למישהי שהייתה ממש מעופפת ולא לקחת את הלימודים ברצינות ורצתה סיכומים שלי לפני מבחן, סירבתי לה. כיום פשוט אני כבר יודעת להבהיר מראש שלאנשים שאין לי בעיה לתת אבל שיחזירו לי במהרה . אני ממש אומרת את זה בטון ישיר ורציני 'אבל תדאג/י להחזיר לי את זה! כבר איבדו לי פעם אחד ולא מתאים לי. אני סומכת עלייך' . אחרי שהבהרתי את זה ככה אנשים התנהלו יותר באחריות. ככה זה, לפעמים צריכים להיות קצת 'שוטר'. חוש אחריות מסתבר זה לא משהו שלכולם בא טבעי..
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
