סיום
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי אודי, הטיפול אצלה נגמר, ולא אשוב אליה יותר ובא לי לכתוב כאן שאני שונאת אותה, אבל אתה יודע שזה לא נכון ובטח ייקח לי זמן להתגבר, אבל זה יקרה בסוף. אני חושבת שהיא שגתה, ובמקום להתקרב היא בחורה להתרחק, ובאמת שהצטרכתי אותה. חשבתי לחפש הפעם מטפל גבר (אני לא אומרת את זה כי אני כותבת לך) לנשים אני תמיד נקשרת ורואה בהן דמות אימהית, ולמטפל גבר יש פחות סיכוי שאקשר. (למרות שלא נראה לי שבעלי יסכים) אני מקווה שאני אהיה בסדר בלעדיה...
בלי מילים ..רק להגיד קראתי וליבי איתך ...
מיקה יקרה, את יודעת שכדאי לדבר איתה על זה..נכון? על תחושת הריחוק, אולי אני לא האדם הנכון כרגע להגיב כי קצת הסתבכתי בעצמי, אבל את זו שהזכרת לי, שהחזרתי אותך לטיפול...וגם אם תחליטי שאתן נפרדות תפרדו בשלבים טוב? דברו על כך, אל תתרחקו...חושבת עלייך....להתראות בנתיים, מ.
שומעת שקרה משהו ביניכן שערער אותך וגרם לך להרגיש שנאה כלפי ומטפלת שלך.אני יכולה להבין את המקום הזה כי כאשר טיפה לא מדויקים כלפינו האדמה מתחת לרגליים שלנו מתחילה לרעוד חזק ולשאוב אותנו לתוך תהום...אני בטוחה שאף אחד לא יכול להיות מדויק למישהו ב100% לכן לפעמים שווה ללבן את העניינים,להחזיר את האדמה מתחת לרגליים ולהמשיך למרות הכל...את יודעת לפעמים דווקא ברגעים הטרופים האלה אם מחפשים חזק אפשר למצוא פיסת אדמה משלך שתאפשר לצלוח ולהמשיך.אישית לא הייתי מפסידה אפשרות ללמוד ולהמשיך קשר שחשוב לי.הכי חשוב שנצליח לקבל החלטות שקולות שהכי מתאימות לנו... חלום,בחיבוק(אם מתאים לך)
אבל אני לא יכולה יותר אני נפגעת מהתשובות החותכות שלה ומרגישה מטופשת ונזקקת מולה.
הי מיקה, עצוב לי לשמוע, אבל איני ממהר. ניתן לדברים להרגע מעט ואז נוכל להתבונן בהם ממרחק נכון. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
