אתמול

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

10/06/2015 | 10:09 | מאת: אביב 11

המטפלת שאלה אותי אם אמא מעודדת על התהליכים שאני עושה ... זה מדהים שהיא מצפה שהיא תעודד אני כבר לא מצפה זה עצוב אבל כשאני כבר מספרת לה משהוא אני רק מתפללת שלא תגיב מכאיב ומגעיל בכלל לא מצפה לעידוד כאילו זה משהוא שלי לא מגיע ... התהליכים האלה שאותי הופכים מהיסוד מפצלים מטריפים אצל הילדים שלי ככ טבעיים ... מחר פגישה באחד ממוסדות הלימוד שאני בודקת ...ככ פוחדת שהבחורה שדיברה איתי אומרת לי אם תסתבכי או יהיה לך קשה תתקשרי אני אצא אלייך ....הרגשתי כמו ילדה קטנה שהולכת לכיתה א' אני אישה באמצע החיים כמו תינוק שרק לומד ללכת ...המפגש הזה כל פעם מחדש מטלטל מכאיב כל כך..מזכיר לי שאני לא כמו כולם ..שלי קיצצו את הכנפיים והם לא יצמחו לעולם... והמכונה הזאת שהיא הגוף שלי מזכירה לי את כל הנזקים ואת השנים שברחו לי ..מכונה שלא טופלה מיום שנולדה....ואני מכריחה אותה להמשיך ולנסוע..

לקריאה נוספת והעמקה
10/06/2015 | 14:38 | מאת: חלום

לא יודעת האם הדבקה הצליחה.מקווה שכן.אל תוותרי על הכנפיים שלך לעולם,יקרה!!!!!!!!!!!דמייני אותם.ציירי אותם.איך הן יראו כאשר תפרסי אותן במלוא האוצמה?..לפעמים זה מפחיד לפרוס אותן ..לאט לאט...מגיע לנו. באהבה,חלום בס"ד ….............. פעם הייתי ילדה עליזה ילדה חכמה עצמאית וזריזה פעם הייתי ילדה נדיבה רגישה לזולת עדינה וטובה. רציתי להיות ילדה מאושרת ילדה שלאימא ואבא עוזרת. חלמתי שפעם אהיה מוצלחת אביא להורים חופניים של נחת. התפללתי לקום בבוקר מוכשרת שמחמאות בבית ספר קוצרת. נואשת חיפשתי להיות אהובה לעלות לפסגות על כנפי התקווה. דמיינתי שיש מקום בחלל שבו אהבה קונים במשקל. "מה המכיר?” הייתי שואלת וצחוק מתגלגל בתמורה מקבלת. "אל תצחקו אם אין לי בררה אני אשלם חיים עבורה...” כיסתה השמיכה ילדה מקובצת מחושך סמיך נראה כמו מפלצת ילדה מפחדת מצל של עצמה שלא תתפרק לבד בדממה. ילדה מבוישת ילדה חצופה בקושי שומרת על חום של גופה ילדה שחלמה להיות נסיכה וללבוש מלמלות לעיני המלכה. ילדה שרקמה סיפורי דמיונות בתקווה ממלכה במעט לשנות. שחשבה אם היא רק תיקח אחריות דברים ישתנו לטובה בקלות. אז מלך יביט בעייני המלכה ושניהם יסכימו שהיא נסיכה היא תשכח מהכול ותסלח לכולם העיקר שיהיה לה מקום בעולם. מקום כדי לשאוב ממנו כוחות לא לוותר לעצמה ולבנות. מקום כדי לחזור אליו ולבכות אם לב התנפץ להמון חתיכות ורוח קרה ללא רחמים שורפת תקוות ופותחת פצעים... על נהר צפוני ישבה הילדה מתבוננת באופק לקרת הפרידה מים קפואים זרמו לדרכם היא חלמה על ספינה לשוט בעולם שחף לבן במים נגע "מסכן,היא ריחמה,קפא ממגע" היא חלמה עם השחף לעוף לדרום ונפצה מציות כדי לשמור על חלום... עד ששמעה מתוך המבנה קול של אשה אליה פונה: "בואי מתוקה,את כן אהובה עלי על פסגות על כנפי התקווה ים התיכון ספג דמעתך ואלוקים שמע תפילותיך. שחף זקן החליף ממלכה אך ספינתך ממשיכה את דרכה. חיוכו-הכוכב שלך במרום הצלחת להגשים את החלום. תבכי ילדתי חיבוק שלי חם הוא לא יעלם הוא שלך לעולם. גם אם קשה לסלוח הכל או התבלבלת בים הגדול גם אם נפלת או טעית בבחירה יש לך מקום בלבי יקרה...” 24\12\2013

הי אביב, עכשיו את מטופלת, ועטופה... וזה בשבילך: https://www.youtube.com/watch?v=ADgbiBZ14o4 אודי

10/06/2015 | 21:53 | מאת: אביב 11

אודי פשוט מדהים איך אתה תמיד מוצא את המילים הנכונות ככ ...

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית