פטרת ציפורניים ומצוקה רגשית.

שלום רב ד"ר, בסוף מרץ-תחילת אפריל 17' החל להופיע לי בציפורני שתי הבהונות מה שנראה כהתחלה של זיהום כלשהו בציפורניים. ביוני 17' הבעיה נראתה לראשונה ע"י רופאת עור ואובחנה כפטרת ציפורניים, מאז מטופלת באופן יומיומי במשך 8 חודשים בטיפול מקומי תואם. ניכרת הטבה איטית, כשלאחרונה גם החלה דלקת מקומית המתבטאת בעור אדמומי ונפוח מעט ובהפרשת מוגלה בלתי פוסקת כמו גם נתק קל של הציפורן המלווה בכאבים קשים. לפני מספר חודשים ראתה את הבעיה רופאת עור בכירה שטענה כי הפטרת במקרה שלי היא תוצר של טראומה נפשית שחוויתי (טענה בהתאם לעברי האישי). אני מודה שבזמנו לא לקחתי את דבריה ברצינות כ"כ - נראה קצת תמוה בעיניי שדיכאון, חרדה וכו' עשויים לגרום לפטרת ציפורניים. לאחרונה, עם ההחמרה במצב הפטריה, קראתי מספר מאמרים הטוענים כי לאחרונה התגלה שאכן ישנו קשר בן לחץ רגשי, מתח וחרדה לבין התפרצות פטרת בציפורניים. האם ידוע לך משהו על כך? האם בהכרח כשאין שיפור במצב הנפשי לא ירשם גם שיפור במצב הפטריה? ושאלה נוספת, האם פטרת ציפורניים היא מחלה כרונית? האם היפטרות מציפורן עם פטריה יכולה להוביל לצמיחה של אחת חדשה במקום? אם כך, איך - אם בכלל - יוצאים מהמהלך הזה? אודה מאוד להתייחסותך. בתודה מראש.

שלום, חשוב להשלים משטח ותרבית מה ציפורניים על מנת להוכיח זיהום פטרייתי. לא ידוע לי על קשר בין מצב רגשי לזיהום פטרייתי. רק לאחר השלמת הבדיקה ניתן יהיה לקבל החלטה טיפולית. בהצלחה!