משבר נפשי

דיון מתוך פורום  התמודדות עם משבר

25/07/2012 | 22:59 | מאת: תום

יעל,שלום לפני כשנתיים התגרשנו,בעלי ואני, לאחר 26 שנות נישואין. הגירושין לא היו טראומטיים עבורי, אך בעלי עבר התמוטטות נפשית והיה מאושפז מספר פעמים. בדצמבר האחרון הוא התאבד. בעקבות כך עברתי לגור בעיר אחרת, בדירה שלו ביחד עם אחד מילדי, שגר שם ביחד עם אביו. אני לא מכירה אף אחד בסביבה ומרגישה מאוד בודדה. למרות שאני כביכול גרה עם בני, הוא אינו מדבר עימי בטענה שאין לו מה לומר.כל השיחות שלנו מתמקדות בתפקוד יומיומי ולא מעבר לזה. ילדיי הבוגרים אינם גרים איתי ויש לי הרגשה שאני מעיקה עליהם, למרות שמטבעי אני מאוד חייכנית וחברותית מאוד, אני כל הזמן מסווה את מה שאני מרגישה באמת. הם רוצים אמא חזקה ואני לא מסוגלת להיות חזקה כי הכל התמוטט סביבי. הבעיות הכלכליות שהיו והחמירו, הלחץ התמידי בעבודה והעמדת פנים שהכל מצוין ואפילו מעולה גורמים לי ליפול יותר ויותר. פניתי לקבלת עזרה בקופת חולים,אך עקב מצבי הכלכלי לא אוכל להשתמש בשירות זה. אני מרגישה כמו אשת הדייג לפני שוקת שבורה. נ.ב.אני עוסקת בפעילות גופנית אינטנסיבית ארבע פעמים בשבוע וזה מעודד אותי. מודה לך מאוד על הסבלנות בקריאת הודעה ארוכה שכזאת.

לקריאה נוספת והעמקה
31/07/2012 | 15:04 | מאת: יעל וינבך

31/07/2012 | 15:21 | מאת: יעל וינבך

תום יקרה, את מתארת התמודדות קשה. את מתארת בדידות ואני שומעת גם צליל חד של תחושת אשמה. כאילו את לוקחת על עצמך קצה של אחריות לבחירתו האומללה של בעלך לשעבר. אני מניחה שאת יודעת זאת, אבל בוחרת לומר לך בכל זאת. זו לא אשמתך. בנוסף לכל גם מעבר דירה הוא מהלך לא פשוט לעיכול. התחושה שהכל משתנה מסביבך, נחווה כמאיים ולא מוכר, היא טבעית למצב שבו את נמצאת. במצבים כאלה יש לנו לא פעם נטייה "לקרוא מחשבות" של אנשים משמעותיים בסביבה, ולדמיין שהם חושבים עלינו דברים שליליים. אני בספק אם את מעיקה על ילדייך. ייתכן שהם מבינים את המורכבות של מצבך ודווקא מעריכים את ההתמודדות שלך, או שכלל לא עוסקים בך אלא באבל שלהם על אביהם. עד שלא בודקים לא יודעים. מה שבטוח, זה שכאשר האיזון מופר בכל כך הרבה היבטים משהו בערך העצמי שלנו נפגע, במצב הרוח וביעילות ההתמודדות עם חיי היום יום. לכן, נשמע לי מצויין שבחרת להיעזר בטיפול. אם דרך קופת החולים הטיפול יקר לך מדי, אולי תפני למרפאה האיזורית לבריאות הנפש? שם הטיפול ניתן בחינם. אל תוותרי על ליווי. זה ניראה לי צורך משמעותי. כדאי אולי גם, להצטרף לקבוצת נשים שמתאימה לך או לתחומי העניין שלך. אם תרצי צרי קשר באמצעות המייל ואסייע לך לחשוב על מקורות תמיכה רלוונטיים באיזור שלך. אחרון ואולי הכי חשוב- בין אשמה לבדידות, נשמע שאת אשה עם כוחות לא מבוטלים. כוחות שעזרו לך לצלוח בגבורה את משבר הגירושין. כוחות ששולחים אותך לפעילות ספורטיבית 4 פעמים בשבוע. המשיכי לחזק את החלקים המדהימים הללו שקיימים בך! שלך יעל

מנהל פורום התמודדות עם משבר