מתלבטת בנוגע להפלה הריון שני

שלום דר חרמון , הנני בת 31 ,נשואה + 1, אתחיל מזה שאני מכירה את בעלי 11 שנים והזוגיות שלנו לא קלה ורצופה פרידות ואף ביטול חתונה, לאחר ביטול החתונה היינו פרודים כמעט שנתיים ואז כשהייתי סטודנטית שנה ב חזרנו , בשנת 2016 בחודש יולי החלטנו שדרכנו נפרדות ,אבל רצה הגורל ובחודש אוגוסט גיליתי שאני בשבוע 8 להריון ואז התחיל מצבי הנורא כי הגוף שלי לא מקבל הריון (כנראה שיש לזה פן תורשתי כי אימא שלי הייתה גם במצב כזה פעמיים אז הסיכוי שירשתי את זה ממנה), סבלתי מהיפרמיסי, בחודש 6 אחרי שיכנועים רבים התחתנתי איתו , ילדתי ושנתיים גרנו אצל ההורים שלו ,וכשהילדה הייתה בת 1.5 יצאתי לעבוד, ואחרי זה קיבלנו בית בירושה ועברנו לגור לבד , לא אגיד שהיה פשוט , היו המון ריבים , בעלי חם מזג מאז ומתמיד וגס רוח , הוא תמיד הקטין אותי וספגתי לאורך השנים המון אלימות מילולית וכל מיני איסורים מוזרים פרימיטיבים לעדה שלו ובנישןאים המצב אף החמיר לאלימות פיזית. הוא אדם שחושב שרק הוא צודק ,הכל צריך להתנהל בדרך שלו ואבוי אם לא , הוא ממש לא נעים , וחסר אינטילגנציה רגשית לחלוטין , לאחר שהילדה נולדה הבהרתי ולאורך הזמן אמרתי שאני לא מעוניינת בעוד ילדים כי הגוף שלי לא מקבל הריון ומספיק לי ילדה אחת , כמובן שהיו לנו המון קונפליקטים על הרקע הזה , והוא כל הזמן איים שהוא יתגרש ויעשה הכל כדי לקחת לי את הילדה ושאני אלך לבית של אימא שלי , האמת ששיחה שאני מתחילה איתו על מנת לדבר כמו שני אנשים מבוגרים נגמרת תוך כמה שניות בדיוק עם האמירות שציינתי קודם. חודש שעבר גיליתי שאני בהריון , כשגיליתי את זה הרגשתי שזהו שחרב עולמי , ומיד אחרי זה התחיל ה Hyperemesis , אני אחרי אישפוז שני תוך פחות משבוע, רק שהפעם ,במיון נתקלתי ברופאה שגם הבחינה שמצבי הנפשי מעורער בכיתי המון , פעם ראשונה שפגשתי רופאה שראתה אותי שלא הייתי שקופה ,שחיבקה ,הושיבה ואמרה מה קרה תספרי לי ,סיפרתי הכל , ואמרתי לה שאני לא מסוגלת לשאת את המצב הבריאותי שלי ואת העובדה שיש לי ילדה בת 2.9 שזרוקה אצל אחותי אצל אימא שלי ,אצל חמתי ויותר מחודש לא יודעת מה זה אימא ורק בוכה ומבקשת אימא , אמרתי לה שההריון לא רצוי ,ואני יודעת שאני אשמה כי הווסת שלי לא סדירה והחישוב היה מוטעה ,אבל החפיסת גלולות החדשה חיכתה לי ,ובקשר שלנו מעולם לא השתמשתי בגלולות או כל אמצעי מניעה אחר ,למעט פעם אחת פוסטינור , שגם עכשיו יכלתי לעשות את זה אבל הראש שלי כנראה לא במקומו . הרופאה הזו דאגה לידע את רופא המחלקה שבה הייתי מאושפזת ושוחחה עם העובדת סוציאלית , ששוחחה איתי ,ואמרתי לה שאני מאוד מבולבלת ,כי בעלי מגיע אליי לבית החולים מוציא את התמונה של האולטרסאונט ואומר לי ,תראי מה הוא עשב לך הקטן החמוד הזה יש לו לב (אני שבוע 10+6) את רוצחת ,את רוצה להרוג ילד , וכל פעם שהוא עשה את זה גירשתי אותו , אבל מצד שני מצבי לא משתפר והילדה זרוקה וכולם מסביבם כבר גמורים במיוחד אימא שלי שבגיל 63 כבר מעולפת מלטפל בי ,בילדה ,בעבודות הבית שלי , ועוד היא עובדת , וחמתי ,חמתי אומרת לי אל תקשיבי לו הוא לא מבין כלום אני עשיתי 3 הפלות ולא קרה כלום זה סתם גוש ,זה עוד לא ילד ,תחשבי על הילדה שלך איך אפשר להמשיך ככה את כמו סמרטוט ועוד כמה זמן זה יימשך , ואני חושבת שבתוך כל המערבולת הזאת בתוך הייאוש החוסר אונים , הבלבול ,מה יהיה אחרי ,אם אני אפסיק את ההריון הוא יתגרש ממני בטוח הוא נגד , הוא יקח לי את הילדה ואם לא איך אני אפרנס אותה ,הסטטוס קוו שהיה ישתנה ,גם אני גדלתי להורים גרושים מגיל קטן וזה עד היום פצע מדמם , ד" מה עושים אני לא יודעת אני אבודה , בשפל ,בשפל גורלי . .

שלום לך אני משוכנע שהתשובה לשאלה הזו מצויה עמוק בקירבך-תנסי למצוא אותה ולפעול על פי צו ליבך. בהצלחה!