אמא לילד עם ODD....על סף ייאוש.

ד"ר שלום, הסיפור של בני מתחיל אי שם לפני כיתה א', הילד היום בכיתה ד' בן 9.5. מה לא עברנו? CBT, אח"כ פסיכיאטר ילדים שהפנה אותנו להתערבות אינטנסיבית במרכז בכפר סבא, נטילת תרופות. כשההתערבות הסתיימה עבור לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי של קופת החולים, המשיכו לתת תרופות. עליות, ירידות, רגרסיות, נסיגות. עד אותו השלב הילד הפגין הכל בבית ולא בחוץ. לקראת סוף כיתה ג' זה התחיל לפרוץ גם בביה"ס וליד חברים בבית. אלימות, קללות, חוסר שליטה במה שמוציא מהפה. מרביץ גם בבית. ואח"כ מתחרט ובוכה ולא מבין מה נכנס בו וזועק לעזרה שיוציאו ממנו את האני הרע שלו ממנו. כיום אחרי מפגשים אצל פסיכיאטר פרטי ניתו לו פריזמה ונוילפטיל. היום יש רגרסיה נוראית. אין לו שליטה על כלום. הוא סובל. כל המשפחה סובלת. לא יודעת כבר איך לעזור לו. הוא גם התחיל CBT אצל מטפלת מצוינת אבל כרגע לא רואה שינוי בשטח. זה רק הולך ומחמיר, ילדים בבית הספר מתרחקים ממנו בגלל שמשמיע קולות מוזרים בשביל להציק אומר דברים ועושה דברים בשביל להציק ואח"כ סובל שהוא לבד. מה לעשות??????