בעיות אכילה וחרדה מאינטימיות

היי, קוראים לי נוגה ואני בת 16, אני חושבת שיש לי בעיית אכילה ופחד מאינטימיות שנובעת כנראה מחוסר בטחון והדחקה של רגשות, אני יודעת שההורים שלי לא יסכימו לי ללכת לטיפול במצב הנוכחי בעקבות בעיה כלכלית והייתי רוצה לדעת אם אני צודקת בהשערה שלי ואיך אפשר לטפל בזה בלי ללכת לפסיכולוגית? אני לא יודעת מאיפה להתחיל, בעקרון אין לי בעיה להיות ביחסים ידידותיים עם חברות וידידים, אבל כשזה מגיע לקשר זוגי, גם אם אני מאד אוהבת מישהו, אני קופאת ומפחדת שהוא יראה אותי, כלומר באמת יראה אותי, לא רק יסתכל, אלא ממש יראה את הכתם על הפנים שלי למשל ושלא עשיתי ידיים באותו היום, דברים בסגנון הזה. זה הגיע למצב שממש התרחקתי מקבוצת חברים מסוימת כי הרגשתי לידם פחות יפה, בגלל הבגדים שלבשתי, הפנים, לפעמים גם השיער והגוף.. הצלחתי להתקדם טיפה כשניסיתי ללמוד לקבל את עצמי כמו שאני, חשבתי שהתקדמתי בנושא עד שהתחילה לי (לדעתי) בעית אכילה, אני חושבת המון על אוכל, במהלך היום, לפעמים נתקפת חשקים למזון מסוים ומתחילה להכין אותו או הולכת מהר לסופר, אני מעדיפה פחות לקנות בסופר ואם כן אני דואגת שאף אחד לא ישים לב כי אני מרגישה רע כשרואים שאני אוכלת כל כך הרבה, אמא שלי שמה לב לנושא והעירה לי על זה המון, לפעמים היא קוראת לי שמנה.. אני יודעת שאני רזה (יחסית) ובדרכ מרשה לעצמי לאכול את הדברים הלא בריאים האלה, הרבה פעמים אני ממש מרגישה שאין לי שליטה על זה, ואני מתחילה להבין שיש פה בעיה וחוששת שלא באמת התגברתי על החוסר בטחון אלא חיפיתי עליו בעזרת האכילה ובליעה כביכול של הרגשות שלי, ממש קשה להבין את זה דרך המחשב אבל אני קצת בלחץ כשאני מדברת על זה, אני מקווה שיש דרך לטפל בעצמי כי אני לא רוצה להכביד כלכלית ורגשית על ההורים שלי בתקופה הזאת, ולא רוצה שאמא שלי תראה שיש לי באמת בעית אכילה, אני כותבת את זה דווקא בפורום הזה כי זה מתקשר לפחד שלי מאינטימיות, אשמח שתעזרי לי.. נוגה

נוגה היקרה! אני סתם אחת מבוגרת מאוד בת 39 ולי יש בעיה כמו שאת מתארת ללא הבעיית אכילה! למרות עששו לי עליהום כי אני רזה מאוד ומאז אולי יש לי ביקורת עצמית. אני מציעה לך ללכת לטיפול ואפרת מנור תייעץ לך איך כי את תקועה ואני כמוך רק תראי באיזה גיל אני! ועדיין לא השתחרתתי חשבתי שזה יעבור לבד שמישהו יהיה מתאים וארגיש איתו בנוח אך זה לא קרה ולא יקרה כי הבעיה אצלנו. יפה שאת מודעת לעצמך מגיל כה צעיר כי גם אצלי זה התחיל בגיל הזה אם לא פחות ואת רואה לאיזה מצב הגעתי. זה לא שלא מתחילים איתי אלא זה בהחלט פחד מאינטימיות חוסר ביטחון והכל דימוי גוף שלילי. פרפקציוניזם, ביקורת עצמית וגישה חזקה לאסטתיקה. גם אני ניסיתי לשכנע את עצמי שיש יותר מכוערות שמנות וכו' שיש להן חבר אז למה אני לא מסוגלת ואני דווקא נחשבתי לחתיכה ובכל זאת פוחדת מדחייה? לא יודעת ... אני מתחננת אלייך טפלי בעצמך לחלופין תתחילי לצאת עם מישהו שמציע לך גם אם לא נראה לך כי דווקא איתו יהיה לך יותר קל ותרגישי יותר משוחררת. תדעי לך שבאמת הכל בראש זה רק אנחנו רואות את הדברים כנוראיים. אגב סקסולוגית אמרה לי ומה את חושבת גברים? קרחים? שמנים? שערות? לכולם יש בעייה של דימוי גוף.. אבל אנחנו יותר מסתם גוף אלא חיבור של אנשים.. כל הכבוד למודעות

האמת שהתגובה שלך הרגיעה אותי לגמרי, מה שהסקסולוגית שלך אמרה הרגיע אותי במיוחד, לצערי אין לי תמיכה במשפחה להליכה לפסיכולוג אבל אני מאמינה שבכולנו יש כוח לטפל בעצמנו גם בלי עזרים כמו פסיכולוג, אפילו ללמוד מחבר טוב, שירים סיפורים וכל מה שמקיף אותנו, אז אני אהיה בסדר (: אל תדאגי לי בכל מקרה עדיין הייתי שמחה לתגובה ממומחה כדי שאולי אדע לכוון את עצמי למקום נכון (: בהצלחה בטיפול ואני בטוחה ששתינו נתגבר על זה! ואני אפילו יותר מבטוחה שאת תעברי את זה ותצאי מחוזקת ושלמה עם עצמך! בהצלחה ♥