לאחר טיפול מיני לאן ממשיכים?

בן 41 אשתי ואני בטיפול אצל מטפלת מינית מוסמכת כבר שנה כשהגורם המניע היה שחשתי שאשתי סובלת ביחסים איתי בכללי ולא רק במין. אני יזמתי את הטיפול כי לא יכלתי לראות אותה סובלת והרגשתי שהרוב בגללי. הייתי מאוד נחוש לעזור לה ולקחתי על עצמי ללכת לקראתה גם בדברים שנוגדים את החשקים והרצונות הבסיסיים שלי. די מהר זיהינו דפוסים, עשינו כל מיני תרגילים מילוליים בבית ואשתי אכן תארה שיפור. בגדול הדינאמיקה הייתה שלי בא יותר,לה פחות,אני נדלק מהר והיא צריכה להכנס למצב מיני לאט יותר, אני מגיע עם ציפיות מיניות גבוהות והיא מעידה על עצמה שלא תצליח לעמוד בהן. עברנו כברת דרך. אין ספק בכך. לאחר משהו כמו שנה ניכר בהחלט שאשתי יותר משוחררת בכל הקשור להתחלת מגע מיני ואני הפכתי לקשוב יותר, לא לוחץ, מאפשר לה את המקום להפתח בקצב שלה, לא מעלה ציפיות שעצם המחשבה עליהן מלחיצה אותה ו''סוגרת'' אותה ולא דוחף כל הזמן לסקס. מה קרה איתי בתהליך -אני מרגיש שעברתי אילוף: אני לא יוזם סקס, אני לא אומר מה בא לי כי כבר הבנתי בתהליך שאשתי לא תעמוד ברצונות שלי, אני מקדיש המון זמן למשחק מקדים שמהנה מאוד לאשתי (בנתיים אני מריץ בראש סידורים למחר) -הפסקתי לצפות בפורנו כדי לא לאונן -הפסקתי לאונן כדי שאוכל לגמור בסקס. -קיפלתי טוב-טוב את כל הרצונות והפנטזיות שלי והכנסתי עמוק למחסן. -הסקס אצלי מאופק כי משולח רסן קשה לאשתי ואני גומר פשוט מהחיכוך, אבל קורה שאני לא גומר ואז אני נאלץ לזייף אורגזמה. -בסיכום- הלכתי לאיבוד בתהליך, ולמרות שכל פעם הייתי אומר למטפלת ''אבל מה איתי'' היא הייתה מרגיעה אותי שנשים בעלות מיניות שונה והן צריכות להכנס לאוירה לאט ובתור מי שנדלק מהר, אני צריך לחכות למי שנדלקת יותר לאט ולהושיט לה יד. האמת היא שאחרי הכנסה לאוירה ומשחק מקדים ממושך וכל התרגילים המילוליים אשתי ממש מרוצה, אבל כבר לי לא בא לעשות סקס. הטיפול לכאורה לפני סיום בתקופה הקרובה ואני שוקל מספר אפשרויות: 1. להפרד. למדתי הרבה, הילדים גדולים, אבל אני חי בשקר ותחושה שעברתי אילוף יסודי עבורו. 2. לנסות טיפולים מדכאי חשק: כמו נוגדי דיכאון בעלי השפעה מדכאת ליבידו. 3. להסביר לאשתי את המצב ולקבל ממנה אישור פורמלי למאהבת. המטפלת נחמדה מאוד אבל משכנו שנה והיא לא השכילה להניע את אשתי לצאת גם לקראתי על אף שכל פעם ביקשתי עזרה בעניין, הושתקו רצונותיי. לכן אני לא רואה סיבה לערב אותה בעניין.

יההה. את ממש חמוד. מתחשב וכו'.. אבל את סעיף 2+3 תוריד מהפרק. ואני חושבת שעדיין אפשר לשפר את המצב. על פניו נראה שאתה רוצה להיפרד רק בגלל הקטע המיני? ראשית איך הייתה הזוגיות בעבר אולי לפני שנישאתם גם היו בעיות? ושנית, אם הצלחתם לגרום לישנוי אומנם לטובתה. אני מניחה שיש דרך גם לגרום לשינוי לטובתך. לא בהכרח צריך מטפלת מינית. אפשר גם לדבר הרי אתם זוג. ואולי בסקס לא צריך להסביר מראש מה אתה רוצה " מה בא לי" אלא פשוט לגעת ולזרום אחרי שהתחלת לעשות מה שרצתה.. זה לא או או זה גם וגם. יש פה 2.

אף פעם הסקס לא היה כזה מהנה כמו שחויתי במערכות יחסים אחרות אבל חשבתי שהיא תשתנה ותשתחרר. חוץ מהסקס- אנחנו זוג מנצח. עברנו קניית בית, שיפוצים, הקמת עסק, פירוק עסק, הבאת ילדים גידול עם כל כאבי הראש נלווים, החלפת מקום מגורים ותמיד היינו תומכים ומסייעים. תמיד אמרתי לעצמי ''עוד קצת...עוד מעט היא תפתח ותהיה שובבה ותאבד בושה או גועל'' אבל האמת שזה אף לא קרה. אני לא מרגיש בזבוז אבל אם אין לה נכונות להשתנות עבורי בהבט המיני, חבל על הזמן. פשוט לזרום זה נחמד אבל תמיד הייתי מקבל ברקס כשזה היה מתקדם למה שבא לי. גם אני חשבתי שיש שני צדדים, אבל כאמור, כאשר העליתי בטיפולים את הצד שלי - נתקלתי בהתנגדות שמסבירה לי שאני לא מבין את מיניות האישה, ואז הייתי חוזר למשבצת מס' אחד. לפני הרבה שנים הייתה לי בת זוג שלא התביישה לסמס לי ''אני צריכה את הז' שלך בתוכי''. שלא נגעלה ממין אנאלי ואחריו מין אוראלי. שהייתה מחייכת אחרי הסקס ואומרת לי שהיא נהנית להרגיש את החמימות הנוזלית בתוכה... אשתי נכנסה לנעליים גדולות ללא ידיעתה, אבל יש גבול למה אני צריך להסביר. אם הייתה סדנה או הדרכה לנשים על דברים שמגרים גברים היה הדבר טוב, אם היא הייתה מתעניינת בכך. אבל אומר בכנות - היא מרוצה מהמצב שלה אחרי הטיפול ובזמנה הפנוי מחפשת עבודות ויצירות ב-pintrest.

מה הבעיה בעצם בלקיחת תרופות נוגדות דיכאון שמדכאות את החשק אך ניתן להגיע לזיקפה? א. הגעתי לטיפול כי ראיתי שאשתי במצוקה. ב. הטיפול נגמר בכך שמטרת העל הושגה ג. הבנתי שדברים שנהניתי מהם בעבר עם בנות זוג אחרות בעבר, שייך לעבר ולא אהנה מהם יותר כי אשתי אחרת. ד. כדי להמשיך לתפקד אך ללא התסכול - יש טיפול תרופתי ובא לציון גואל. להגיד עכשיו בא לי משהו אחר, זה לפרק את כל מה שבנינו בשנה של טיפולים.

גם אני הייתי במצבך אח יקר. לטובתך, תמשיך בסטטוס הנוכחי. תנסה לבקש כדורים לדכא את היצר אני ביקשתי רסיטל (כמו ציפרלקס) וזה גורם לזיקפה ממושכת אבל 0 חשק. אם מתחשק לך -תאונן קצת כשבא לך בכל זאת. אשה מרוצה, זה הרבה שקט נפשי. אם הגעת לנקודה שבא היחסים מחוץ למיטה בסדר והיחסים במיטה טובים לאשתך - אתה במצב אופטימלי. נכון, זה לא הסקס כשהיינו צעירים אבל אם יש סקס צריך להגיד תודה ולשתוק. תמלא את חייך בחביבים שימלאו את החלל. אני הגעתי גם אחרי טיפול זוגי למצב שאשתי ממש מרוצה וחווה חיבור שלא הרגישה קודם אליי, מטפחת את עצמה כמו שלא היה מעולם. במיטה אפילו כמה אורגזמות ברצף ולפעמים שופכת, היא משייכת את זה לכך שהיא מרגישה פחות לחץ ממני. עובדה, גם אני כמוך לא אומר כבר מה בא לי והפסקתי לבקש כל מה שהבנתי שלא יקרה וככל שגם אתה תבין מוקדם, החיים שלך יהיו קלים יותר. בהצלחה.