קשה

אז הניתוח עבר ואני סוף סוף בבית. כפי שרייסמן צפה אכן היה צורך בפתיחת בטן כי הכל היה דבוק בפנים ( הוא אמר שהוא לא הפריד את כל ההידבקויות אלא רק את ההכרחיות כדי לא לגרום יותר נזק בהמשך). השבוע הראשון היה גיהנום עלי אדמות כי הכאבים היו נוראיים ולא יכולתי לקבל אופיאטים/נרקוטיקה. צרחתי, בכיתי וייללתי. הקנאביס הרפואי לא השפיע כלל. רק בימים האחרונים הקנאביס התחיל להשפיע אבל אני זקוקה למינונים אדירים שגורמים לי להרגשה נוראית. אני יודעת שאני אמורה כמה שיותר לשבת וללכת אבל בקושי מצליחה. הכאבים קשים. גם כל הטוסיק תפור וזה עוד יותר מקשה. לא מצליחה לגייס את הכוחות שהיו לי בניתוחים הקודמים, מה גם שכמה שהם היו מורכבים, זה שם אותם בכיס הקטן. ממש קשה לי למצוא את הכוחות, נפשית ופיזית. הצוות בשערי צדק היה מדהים. רייסמן, רופאים, אחיות, מרדימים, מרפאת כאב ועוד, כולם נרתמו לנוכח הרקע המורכב על מנת למנוע סיבוכים נוספים ועל מנת לעזור לי לעבור את השבוע וחצי הראשונים בלי נרקוטיקה. כ שהשתחררתי האחות האחראית אמרה לי שהיא לא האמינה שיצליחו להעביר אותי ניתוח כזה גדול בלי מורפיום ונגזרותיו. גם אני לא האמנתי וחוטפת חררה רק מלחשוב על מה היה. כבר יש לי עוד טראומה להתמודד איתה... תודה לכולכם על הדאגה, ההתעניינות והתמיכה. זה מאוד ריגש אותי! 

התקווה שלא אצטרך עוד ניתוחים אבל אי אפשר לדעת איפה, מתי ואיך יחזור הקרוהן. צריך לחיות בתקווה ובאמונה שזהו ולא יהיו עוד ניתוחים אך גם להיות מפוכחת ולדעת שריבוי ניתוחים כמו אצלי מעלה סטטיסטית משמעותית את הסיכוי שיהיו עוד המשך. המון תודה על התמיכה דין. אתה מקסים! וגם אם לא יכולתי לכתוב הרבה בשנה האחרונה כן עקבתי אחרי הופעותיך והתקדמותך!

סוף סוף אנחנו אחריי ובבית :) אני יודעת כמה קשה לך, אבל את תעברי את זה, ועוד ממש לא הרבה זמן תוכלי גם סוף סוף להרגיש ולהעריך את התועלת של הניתוח. לגבי ישיבה, אני דווקא לא בעד. לדעתי עדיף שכיבה/עמידה. ישיבה סתם מפעילה לחץ על הפצע ואני באמת שלא רואה בזה יתרון להאצת ההחלמה, להיפך. היה קשה בהחלט, ועדיין לא קל, אבל הנה.. אני עכשיו 3 שבועות אחריי, הכאבים הפריאנאליים אינם, החתך הניתוחי אמנם כואב רצח, אבל נסבל יותר ונשלט ע"י וולטרן ואופטלגין. גם את תגיעי לשם. הקדמתי אותך ב 9 ימים, עוד יום וחצי עבר, אז בתקווה שעוד שבוע גם את תגיעי למקום שאני בו היום. כמובן שאין מה להשוות פתיחת בטן והסיכות המזעזעות האלה איתן סוגרים את החתך, כמו שעשו אצלך, לחתך רוחבי אותו סגרו בתפר תת עורי, כמו שעשו אצלי, אבל לפחות הכאבים הפריאנאליים הבלתי אפשריים האלה מקווה שבקרוב גם יהיו מאחורייך. רק עוד קצת חמודה וזה נגמר!!!! ואני יודעת ששלחתי אין ספור חיבוקים ונשיקות בכל אמצעיי התקשורת האפשריים חחח, בכל זאת שולחת עוד כמה אין ספור כאלה :) 3> 3>