אבחון מאוחר וטיפול באספרגר

לדעתי יש לי אספרגר כיום אני בת 21 ואין לי המון קשרים חברתיים. מגיל קטן הייתי מה שנקרא "ביישנית" קיצונית. כיום קצת נפתחתי ויש שיגידו יותר מדי אני מסוגלת לפתח שיחה ואפילו להתבדח עם אנשים שאני פוגשת במכולת בקופת חולים או אפילו זקנה משועממת ברחוב. אבל אני עדין חושדת שיש בי איזשהו אספרגוס :) מוחבא בלב. מה דרכי הטיפול באספרגר מאוחר כזה בגילי והאם בכלל אני צריכה ללכת לאבחון כלשהו ולטפל בזה? תודה מראש איריס, ממני אלינוי

אלינוי יקרה, בהתבסס על התיאור שלך בלבד לא ניתן לקבוע האם את אכן עונה על הקריטריונים לאבחנה של אספרגר. יתרה מכך, המאפיינים שמנית, עשויים להתאים לקריטריונים של אבחנות אחרות, שאינן בספקטרום האוטיסטי (למשל, אישיות נמנעת או אישיות סכיזואידית). לצורך בירור מעמיק של החשדות שמלווים אותך מומלץ לפנות לפסיכולוג קליני לאבחון מסודר ומקיף. הפסיכולוג יבסס את האבחנה על תהליך הערכה, שכולל ראיון עימך, על ההיסטוריה שלך בכל תחומי החיים מינקות ועד היום. בנוסף לראיון, האבחנה תתבסס על תצפית קלינית והתרשמות של הפסיכולוג וכן על העברת מספר מבחנים פסיכולוגיים. בסוללת המבחנים כלולים הן מבחנים המספקים מידע על מבנה האישיות והתפקוד הרגשי והן מבחני אינטליגנציה, הבודקים, בין השאר, יכולות הבנה והתמודדות עם מצבים חברתיים מורכבים. שאלת שתי שאלות חשובות השלובות זו בזו: האם יש דרכי טיפול לאספרגר בגילך והאם בכלל לאבחן ולטפל במצב. טיפול פסיכולוגי בהחלט יכול לסייע לאספרגר ולכל אדם הסובל מקשיים בינאישיים, גם בגיל מבוגר, אך עלייך לשאול את עצמך מהן מטרות האבחון והטיפול עבורך? נראה כי עברת כברת דרך מילדה "ביישנית קיצונית" לאישה חברותית המסוגלת ליזום אינטראקציות חברתיות – גם אם לא תמיד בדרך מקובלת. האם משהו מהדברים שתיארת גורם לך למצוקה וסבל? האם את חווה את השונות שלך, בין היתר, כמגבילה ומקשה על חייך בתחומים מסוימים? מה בחייך מפריע לך, אם בכלל, והאם ישנם דברים שהיית שמחה לשפר/לשנות/לרכוש? חשבי על השאלות שלעיל בבואך להחליט אם לגשת לאבחון וטיפול. בהצלחה, ד"ר איריס שגב.