בעל שמתערב ללא הרף. מה עושים???

פנייתך לוקחת אותנו לאזורים מתחומי התרבות, הפסיכולוגיה והזוגיות. אם זו היתה דרכו של בעלך עוד משחר נעוריכם, סביר שאי פעם זו היתה דרכו להרשים אותך, וזה היה האופן בו 'התמסרת' ליכולותיו ונפלאותיו. בזמנים ההם זה מה שהיה מקובל בתרבות המאצ'ו הישראלי. הגבר ידע הכל, והאישה ה'קטנה' (עייני ערך אפריים קישון) הקשיבה בצייתנות להדרכתו. אם אכן זו ההסטוריה שביניכם, ההתנהגות הזו זכתה לגיבוי מתמשך שלך, ונכון לעכשיו - היא מאד חלק ממנו. שינוי הרגלים הם עניין קשה, אבל אפשרי. סביר ששיחה עניינית שתבהיר לו שזה עבד פעם אבל כעת זה פתטי, תעשה את העבודה. אפשרות אחרת, די שגרתית בגיל הזה של הזוגיות, שתופעת ה 'פאסיב - אגרסיב' שלו היא מענה לא מודע לרוגז לא מודע על רקע תסכול ואכזבות מיניות. הרבה גברים מבינים שבנות זוגם כבר מזמן אינן זמינות לרצונות ולפנטסיות, אבל ההבנה הלוגית אינה בולמת התנהגויות בלתי מודעות של זאפטות פה ושם. אם ההסבר הזה נשמע לך סביר, נסי לבדוק את העניין איתו, ולארגן עיסקה בנוסח 'אני אתן יותר ממה שאתה רוצה ואתה תתיתן פחות את מה שאני לא רוצה' שתתאים לשניכם. ההסבר האחרון הוא ה'צורך בשליטה'. ככל שהזיקנה מתקרבת, הגברים נהיים יותר שטלתניים. דומה לפוליטיקאים שמסרבים לנטוש ונהיים יותר ויותר תמוהים. האון הזיכרי מתחלף הרבה פעמים להתנהגות מילולית שמנסה לתת את הטון. המרחק מזה לערות טרדניות הוא קצר, וזה קורה להרבה בגילאים האלו. קחי בחשבון ששמירת ה'אגו' במצב מנופח היא עניין חשוב. עיסקאות במתכונת של הפיסקה שלמעלה עושות נפלאות. נסי לקראת חנוכה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם כל טוב, ד"ר יוסי אברהם