בת 40 נשואה באושר אבל
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
התאהבתי במישהו. לא יודעת מה לעשות. אני אוהבת את בעלי, את חיי ואת ילדיי אבל הלב לוקח אותי למקומות אחרים. לא הייתי רוצה לפגוע באף אחד אבל אני נקרעת. אשמח לכמה מילים שיתנו לי חומר למחשבה.
"התאהבת"בגבר אחר ואת אוהבת את בעלך זואת הפנטזיה שלך שאת רוצה לשמוע,יהודית בלנש שמר
שנה טובה, עצה אחת 'פשוטה', אם שלמות משפחתך חשובה לך, תתרחקי כמו מאש בשדה קוצים. כפי המשפט הידוע : "רחוק מהעין רחוק מהלב " . תוך זמן קצר הלב יחזור למקומו הטבעי שהוא ביתך , בעלך שאותו את אוהבת ומעל לכל, ילדייך.
ראשית, את לא לבד; זה קורה במשפחות הכי טובות. אופייני לגילאי ה 40 כי זו התקופה של הסתכלות על החיים ותהייה על מה הלאה. שנית, כמה מילים על מצבים בעייתיים או קשים שמהווים בעצם הזדמנות לשיפור: תבחני את מה שמרתק אותך במרקם היחסים שמתהווה; תתבונני על הזוגיות הקיימת שלכם לאור האלטרנטיבה. והנה מה שטוב במה שקורה איתך: תבררי עם עצמך ועם בעלך האם אפשר לאמץ את הדברים שמצאת מרתקים לתוך הזוגיות שלכם. אם לא - יתכן וזו ההזדמנות שלך ל'תיקון עולם' כוללני עבורך ע"י חיים חדשים בגילגול חדש. טוב לעבור את תהליך הברור הזה עם איש/ת מקצוע. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
המון תודה לך ד"ר אברהם (וכן למגיבים האחרים). עולות בי כל כך הרבה שאלות ואני אשמח אם תתייחס ולו בקצרה לשתיים עיקריות: אני באמת ובתמים אוהבת ומעריכה את בעלי והזוגיות בינינו היא טובה ומעשירה. אם כך, כיצד ייתכן שאדם אחר מוצא את דרכו ללבי? הייתי בטוחה שאני מוגנת לגמרי ופתאום הכל משתנה, אני מנסה לחשוב האם זו רק ההתרגשות גרידא או שמא יש כאן משהו מעבר. חשוב לי לציין שהיחסים עם האחר לא חרגו עדיין משום דבר שעשוי להיחשב לגיטמי. שאלה נוספת (אני מקצרת על מנת שלא לסרבל): ההשלכות של קשר אפשרי עם האחר יהיו כל כך קשות מצד אחד (בעל, ילדים וכד')שבאופן טבעי הנטייה היא לנסות ולהמנע אפילו מהמחשבה על כך. יחד עם זאת, האושר שלי גם הוא חשוב ואולי האחר הוא באמת משהו אמיתי וטוב לי? מוקדם עדיין לדעת. יחד עם זאת אני מרגישה אשמה רק על עצם המחשבה... אשמח שוב להתייחסות. המון תודה.
מנהלי פורום זוגיות חברה ותעסוקה
