הזמנה לאירוע משפחתי

אני יוצאת עם בחור 3 חודשים. אני בת 35 והוא בן 42. שנינו רווקים. מדובר בקשר בו אנחנו נפגשים מדי כמעט מדי יום, מדברים כל יום, התפתחו רגשות, שכבנו, הוא גם הספיק להכיר את בני משפחתי ושהה במחיצתם מס' פעמים. (אני טרם הוזמנתי על ידו למשפחתו). לאור האמור לעיל, מצאתי לנכון להזמין אותו לחתונת בן דודי ולהפתעתי הוא סירב. כיבדתי את רצונו אך סיקרן אותי לדעת מה הבעיה. להפתעתי, הבחור ממש התקשה לענות- מלמל, שתק ארוכות, ניסה לנסח תשובה ולבסוף (בהפעלת לחץ שלי ) אמר: "איך אומר לך זאת, זה קשה לי, אני מעדיף שלא..אם זה היה אירוע מדרגה ראשונה שלך (אחים) הייתי בא או חברה שלך אבל אירוע של בן דוד יהיה לי קשה המפגש המשפחתי". נדהמתי מהתשובה מ-2 סיבות: האחת, הקשר הטוב ביננו- זה היה נראה לי הכי טבעי להזמין אותו כי עשינו מלא דברים ביחד ב-3 החודשים ואני לא רואה הבדל בין ללכת לים, לספא, למסעדה ולאירוע..- בהנחה שהקשר טוב, זורם וטבעי. שנית, לא ציפיתי שבחור בגילו (42!!!) יציף קושי כזה בליווי מלמול, שתיקות - כאילו הצעתי לקחת אותו לגרדום... בסה"כ חתונה- ריקודים, אלכוהול, עוד ערב שאפשר לבלות בו יחד. דווקא אי הזמנתו היתה נראית לי כאקט לא נימוסי כלל. התגובה שלו השפיעה עלי ולקחתי ממנו מרחק. התגובה שלו יצרה גבול ביחסים ביננו - כאילו כל עוד שזה "אני ואת"- זה בסדר, מעבר לכך- לא מתאים לי. בגילי ולאור הקשר היומיומי אני מצפה לקצת יותר וכמובן לקצת יותר בגרות. אובדת עצות לגבי המשך הקשר

התוכל להסביר איך ועל סמך מה הסקת את המסקנה לגבי ההבדלים שאותם ציינת בין *מרבית* הגברים ל*מרבית* הנשים..? האם יש סטטיסטיקה כזאת ? האם זה נחקר באופן מסודר? אם כן - באיזו מדינה/אוכלוסיה זה נבדק? האם זה נחקר בגילאים שונים? או שזו השערה ו/או מסקנה אישית שלך (קיצונית הרבה יותר מדי, לטעמי) על סמך היכרות עם המציאות בסביבה חברתית מצומצמת ? תודה