מצוקה קשה בזוגיות

שלום אני נשואה 20 שנים שידעו עליות ומורדות ובשלוש השנים האחרונות חלה הדרדרות רצינית ביחסים ואני חשה שגם בעלי השתנה באופיו או שחלק נוסף שהסתיר כל השנים עלה על פני השטח. בקיצור הוא עושה כראות עיניו כאילו הוא חי לבדו ללא אישה וילדים. כל השבוע הוא עובד הרבה שעות ובסופי שבוע לפעמים הוא יוצא בלי לעדכן מראש מה הוא מתכנן לעשות ומתנהג כאילו הוא חי לבד וגם טוען שהוא יעשה מה שהוא רוצה (כאילו עד עכשיו לא היה כך) הדבר הקשה ביותר זה שלא ניתן לשוחח איתו, ניסיתי מספר פעמים ללבן את העניינים אבל הוא פשוט לא מעוניין לדבר, איך שאני מתחילה הוא מתחיל לצעוק ולעזוב את החדר ניסיתי להסביר לו שאי אפשר להמשיך ככה שצריך לשוחח וכי זוגיות דורשת מאמץ משני הצדדים אבל הוא לא מעוניין לשמוע. אני מרגישה בודדה, אין שום גילויי חיבה מצידו ולפעמים אני חשה כאילו הוא שונא אותי. אני לא רוצה לסיים את הקשר בצורה כזו אבל נראה לי שזה בלתי נמנע פשוט אין תקשורת! בעיה נוספת שמונעת ממני לסיים היא שאנחנו בשליחות בחו"ל כרגע וזה נראה לי מסובך לעשות את זה לפני סיום השליחות בגלל הילדים. מה ניתן לעשות? תודה

סיגל שלום רב, הבעיה הראשונה שאני רואה היא כי אתך בשליחות בחו"ל ולא ציינת מתי אתם חוזרים. מדוע השאלה? כיוון שאם אתם מתעתדים להישאר זמן רב בחו"ל, הרי יש לחפש ולמצוא מטפל מקומי. באם אתם מתעתדים לחזור ארצה בטווח זמן סביר שבזמן זה עדיין תוכלי להמתין, הרי כי בארץ , יהיה יותר קל לדעתי לחפש מטפל זוגי(ייתכן ואני טועה אך כך זה נראה לי על פניו). ציינת כי את מרגישה בודדה? אין לך חברים/ות באזור בו את נמצאת? אם כן, אז אולי כדאי לשקול מפגשים חברתיים עם אותם חברים/ות על מנת להפיג את הבדידות. מחשבתך כי "סיום העניין" ( בתקווה שזה לא יקרה, בגלל הילדים היא אכן מסובכת כפי שאת מתארת), ואולם, מתוך דברייך ניתן להסיק כי השליחות עומדת להסתיים. תקני אותי אם אני טועה. אי אפשר ולא ניתן להבין את המניעים לאופן ההתנהגות שלו, מה גם שאת מציינת כי הנושא כבר נמשך 3 שנים. כל הנושא צריך להיות מלובן באמצעות איש מקצוע כיוון שאת מציינת כי עובדתית הוא לא מוכן לשתף פעולה ואין תקשורת. ייתכן מאוד כי את צריכה לחפש דרך לפרוק את המטען הרגשי והעובדתי אצל מטפל/פסיכולוג בעצמך ולעצמך והכל באזור מגורייך. הרי המטענים הולכים ומצטברים ו-3 שנים של תסכולים וחוסר תקשורת מהווים בעיה וקיימת החובה להתחיל טיפול כלשהוא ובלבד שהכל יעזור לך בהתמודדות הכה קשה כפי שאת מתארת. במצב של חוסר שיתוף פעולה והתיאורים שאת מתארת, טפלי קודם בעצמך, לבני את כל הנושאים והמועקות באמצעות גורם טיפולי מתאים והכל למענך דבר ראשון ועקב העובדה כי אין תקשורת. "כאילו עד עכשיו לא היה כך"- נשמע רע מאוד, דהיינו , גם קודם ל-3 השנים הללו את מציינת כעובדה כי הוא עושה ככל העולה על רוחו וזה מצב מתמיד אשר מראה על דפוס התנהגות שהשתנה ולא רק ב-3 השנים האחרונות אלא אף קודם. לא ניתן לתת ייעוץ חד משמעי ופיתרון חד משמעי במצב שכזה אלא רק לנסות לערב איש מקצוע ושוב אני חוזר על דברי. את שואלת מה ניתן לעשות. בהצטברות הכללית ובנסיבות הקיימות לא ניתן לומר מה לעשות ואף זה לא יהיה אחראי מצד אף גורם, יהא אשר יהא. גם לסיים את הקשר זה די מורכב כיוון שאתם נמצאים בחו"ל וככל הנראה קיימים נושאים רכושיים/ילדים/זכויות אחרות ויהא קל יותר (בכלל לא קל) לנהל את הנושא בארץ, בביהמ"ש לענייני משפחה או בבית הדין הרבני אלא אם כן אתם נשואים בנישואים אזרחיים, מה שאני מניח כי לא כך הוא הדבר. בילויים, יציאות עם חברים/ות,שיחות עם חברים/ות, ידידים/ות יכולים לשפר מעט את מצב רוחך , וכמובן, וללא צל של ספק, לפרוק את כל המטענים והבעיות ובכלל כלל הנושאים המעיקים עליייך אצל איש מקצוע המתמחה בתחום זוגיות ובעיות בזוגיות ובשילוב עם תמיכה של שיחות אצל פסיכולוג, ושוב, הכל לטובתך ולמענך עד שתיפול החלטה סופית זו או אחרת. בברכה, מוני (אין דעתי מהווה תחליף לייעוץ מקצועי)