רוצה להמשיך

שלום רב,אני בת 31 . לפני 5 חודשים נפרד ממני בן זוגי . זה היה קשר של כמעט 8 חודשים , לא הארוך ביותר שהיה לי אבל המשמעותי בהחלט מכולם . אהבתי אותו כמו שמעולם לא אהבתי ורציתי להינשא לו בכל מאודי . זה שהוא יזם פרידה היה אחד הדברים הקשים שהתמודדתי איתם בחיי . ועד עתה אני מרגישה שהוא אהבת חיי ומאד מתגעגעת . עם זאת צריך להיות מציאותיים . הבחור נעלם ולא מראה שום סימן לחזרה . ניסיתי להתחיל לצאת אחרי 3 חודשים בהם בעיקר בכיתי . אבל אני מרגישה שאני סגורה לגמרי שאני לא באמת מצליחה לתת לבחורים מולי "להגיע אליי" . אין לי עניין אמיתי באף אחד אחר , כל דבר שמזכיר לי אותו גורם לפרץ דמעות מחודש . נמאס לי מהמצב שלי , אני רוצה לרצות להמשיך הלאה , ממש כך . רוצה שיהיה לי את הרצון הזה בקשר , שארגיש את ההתרגשות מהמחשבה על קשר חדש כמו שהיה לי פעם . אבל כלום , ריק , הוא הדבר האחרון עליו אני חושבת לפני השינה והדמות הראשונה שאני רואה בעיניים כשאני פותחת אותן בבוקר . זה מלווה אותי כל הזמן וזה פשוט נמאס . אני משערת שתמליצו לי על טיפול אבל נראה לי שרק אשקע בזה יותר אם אתחיל לספר ולחוות את כל הקשר הזה שוב זה יגמור אותי . אני פשוט רוצה להמשיך...

שיר היקרה, סיפורך ותאוריך את המצב נגעו מאוד לליבי ולכן החלטתי לענות לך. אני יותר מבוגר ממך אך עברתי חוויה דומה אשר,באופן מקרי ממש דומה למה שאת מתארת וגם התיזמונים דומים להפליא. כשאת כותבת שאת רוצה שיהיה לך את הרצון בקשר,אמירה זו תהיה נכונה רק כאשר ההרגשות והרגשות שלך כלפי אותו בחור ידעכו אט אט. 5 חודשים הם פרק זמן קצר עדיין להתגברות על עוצמת רגשות כפי שתיארת שאת מרגישה כלפי אותו בחור מה עוד שראית בו את בעלך לעתיד ואת הקשר המשמעותי ביותר שהיה לך. התגברות על דחיה מצד בן הזוג לוקחת זמן ולעיתים זמן רב כי מעורבים כאן גם נושא הפרידה וגם נושא הדחיה שאת מרגישה. כל אחד מאלו כשלעצמו דורש זמן להתגבר מה עוד שבמקרה שלך שניהם מגיעים וקיימים יחד. נושא אובדן אהבה הוא נושא מורכב הדומה לעיתים לאבל וגורם להרגשות תיסכול עמוקים כאשר אני בטוח שאת שואלת את עצמך את השאלה למה זה קרה/קורה לי ומה ,אם בכלל עשית או שאולי גרמת לאובדן הקשר. התשובה הבנלית שאומרים היא כי הזמן יעשה את שלו ואני קורה לה תשובה סתמית למרות שאכן הזמן יעשה את שלו והפצע יגליד. רק כאשר הפצע יגליד,כי אז ורק אז תוכלי ליצור קשרים חדשים. לדעתי כל ניסיון ליצור קשר כעת כשאת מרגישה כך נדון לכישלון לכן אני מציע שבזמן הקרוב (תלוי איך תרגישי),לא תתעסקי עם ניסיונות ליצור קשרים חדשים כי את עדיין לא בשלה לכך וכל קשר חדש יגרום לך לעוד תיסכולים מיותרים. אתן לך דוגמא אישית שלי אשר תמחיש לך יותר מכל את המצב: זמן הפרידה שלי דומה לשלך. מזה 3 חודשים מונחת בפני הצעת נישואין מבחורה משכילה,טובה ואין בה שום פגם הנראה לעין אך אני מרגיש שאינני בשל עדיין למערכת יחסים כי במערכת יחסים יש להשקיע זמן ומשאבים רבים ואני עדיין מרגיש שאינני בשל לכך ולכן אינני נענה להצעה. ייתכן כי בבוא הזמן,כאשר ארגיש שאני בשל אענה להצעה אך זה חזון לעתיד לבוא. את צודקת ואני מבין אותך כאשר את אומרת שתשקעי יותר אם תתחילי לספר ולחוות את הקשר וזה יגמור אותך. הפיתרון לכך יכול לבוא בכיסא הפסיכולוג אך לאור ניסיוני זה לא יעזור הרבה ולכן אני מציע לך מתוך הנחה כי יש לך חברות ולא צריך הרבה אלא חברה אחת טובה אשר איתה תוכלי לדבר על הכל,לשתף אותה ולא להישאר בבדידות ובריקנות שאת מרגישה שהם מובנים בהחלט לאור ניסיוני. הבכי ופרץ הדמעות הינם דבר טבעי כי את ככל הנראה אדם רגיש מאוד ואין בכך שום פסול כי פרץ הדמעות מהווה הקלה של המצב מה עוד שהמדובר בדבר טבעי. כאן עלי לחזור ולציין כי נושא של פרידה וביחוד כפי שתיארת הוא אבל לכל דבר ועניין. אין זמן מוגדר שבו אוכל לנקוב אם ומתי תתגברי כי נושא זה הוא אינדיבידואלי לכל אדם. אם היה לך עור של פיל הרי ההתגברות תהיה מהירה יותר ואם לא הרי הזמן יעשה את שלו. את חסרה את ההרגשה של לאהוב ולהרגיש נאהבת אך אל דאגה,זה יחזור עם הרבה סבלנות. אני סמוך ובטוח כי את מזדהה לפחות עם חלק מהדברים שעניתי לך וזה נראה קשה עד כדי בלתי אפשרי אך תני לזמן לעשות את שלו ותיווכחי כי אט אט המשבר יחלוף כי משבר כזה הוא בר חלוף. בטוחני כי לא כל יום את מרגישה את אותו הדבר ולהרגשות ישנן עליות ונפילות. מקווה שעזרתי לך ולו במעט ואשמח להוות לך משענת תמיכה רגשית אם תזדקקי לה. אשמח לעמוד לרשותך בכל עת!!!

מגיב יקר , ראשית תודה על ההתייחסות וההבנה . צודק שמדובר באבל לכל דבר , זו ללא ספק התחושה . העניין הוא שאני לא מאמינה כ"כ בזה שהזמן ירפא ויעשה את שלו , כי לפי איך שאני היום , אחרי 5 חודשים זה יכול עוד להמשיך זמן רב ורק מהמחשבה על כך נהיה לי רע . אני הרי יכולה להמשיך ולשקוע במחשבות עליו ולהמשיך לבכות מכל שיר ומכל מזכרת וכו'... אין ספק שלזמן יש מקום של כבוד , והוא חלק בלתי נפרד מתהליך ההחלמה אבל אם אסמוך רק עליו לא נראה לי שבקצב הזה אגיע רחוק... אני יודעת שאין מה לעשות אבל רק בחור חדש יוכל לגאול אותי מהתחושות הללו , העניין הוא שזה לא סתם לצאת עם בחור חדש , זה מישהו שיצטרך להצליח לשבור מחסום שיש לי כרגע כלפי כל אחד אחר. זה נכון שהדחיה כואבת מאד , ושאני לא ממש מבינה את הצעד שהוא עשה (רק כדי שהרקע יובן פחות או יותר אני יזמתי שיחה רצינית שבועיים לפני הפרידה כדי לדעת ששנינו רואים את עתיד הקשר בעין דומה , ושבועיים אחרי הוא אמר לי בפרידה שהוא לא מצליח להבין למה , למרות שהוא מאד אוהב ומאד טוב לו , הוא לא רואה אותנו נשואים... והוא מפחד שאם זה לא קרה לו עד עתה זה גם לא יקרה והוא לא רוצה שנבזבז את זמננו...) . אז כפי שאמרת יש כאב על אובדן האהבה ועל הדחיה ודבר נוסף... אין לי דברים רעים להאחז בהם , באמת היה לנו טוב ביחד , זה בא לי בבום , כמו פצצה , בכלל לא הבנתי מה קורה, בגלל כל זה ההתאוששות כ"כ ארוכה ואני אכן אדם רגיש מאד דבר שלא מקל על כל הסיטואציה... אבל הוא ויתר על הכל וזה לא פייר שאני אמשיך ואשקע עוד ועוד , יש לי כ"כ הרבה לתת ורציתי שהוא יקבל הכל ועכשיו אין לי חשק לתת כלום לאף אחד . אני מדברת מדי פעם עם חברות אבל כבר אי אפשר לדבר על זה יותר , כבר נגמרו המילים . זה עכשיו אני שצריכה להרים את עצמי ולא ממש מצליחה . אני יכולה להמשיך לחכות עוד חודש עוד חודשיים , התחושה שלי שארגיש אותו הדבר , נכון שיש ימים שאני חזקה יותר וחושבת עליו הרבה פחות אבל מספיק שיר אחד כדי להחזיר הכל אחורה כאילו לא התקדמתי לשום מקום . אז אתה מבין? הזמן לא יצליח להשכיח אותו מראשי ולא יעקור אותו מליבי . בן כמה אתה? אם יורשה לי . כמה זמן היית עם אותה בחורה? שיהיה סופ"ש נעים...

שיר היקרה קראתי את פניתך, אך היות ומיד הגדרת את הבקשה שלא ישלחו אותך לאיש מיקצוע ואפילות הסברת מדוע ""כי חיטוט נוסף לא יעזור החלטתי לחכות בסבלנות שאנשי הפורום יענו ,ולשמחתי הצטרף לתשובות "מגיב" מאד עניני. אך עכשיו לא ארחיב ולא אשלח אותך לתמיכה.וכאיש מקצוע אני מבקשת לחדד לך ,שטיפול איננו חיטוט אלא כלים לעיבוד רגשות ולחוסן רגשי במצבי לחץ וטראומה. אך מקווה שאנשי הפורום ימשיכו לחזק אותך וגם אני אוסיף את דעתי הזמן יכול לרפא ,אך באותו מידה יכול להווצר מצבי המנעות אשר ישמרו את המצב. חכי וראי לאן זה מתפתח.

אני מודעת לעובדה שיש מצבים שמצריכים עזרה מקצועית . אני רוצה להאמין שאני לא במקום הזה . אני מכירה בחשיבות הטיפול המקצועי אבל כ"כ לא רוצה להשקיע בשיחות על הקשר הזה , חייבת לעשות סוויץ' . אין מנוס , בטיפול הדברים יעלו שוב ואני לא רוצה את זה לא מסוגלת להכיל את זה . לא רוצה לדבר עליו , ולא על שום דבר שקשור אליו , פשוט רוצה חיים נקיים ממנו כמה שניתן . מקווה שאכן אצליח להרים את עצמי מהמקום הזה ולא אתקע... או אכנס למצבי המנעות כפי שהגדרת את זה. תודה בכל מקרה על התגובה...