בתוך נישואים אומללים

שלום רב, אני נשואה 8 שנים + ילדה אחת מקסימה ומדהימה. כבר בשנה הראשונה לנישואים צצו סדקים. הבחנתי בפערים העצומים ביני לבין בעלי. דבר שבא לידי ביטוי בהתייחסות האחד לשני, הקשבה, תרבות דיבור והתנהגות ועוד. בהתחלה עוד הייתי מדברת לליבו בשקט ובנועם. כשהיה מתחיל לדבר אלי כמו ערס מצוי (סגנון דיבור שגורם לי לסלידה עמוקה), הדבר היה מאד מפתיע אותי ודי הימם אותי, שכן לפני הנישואים לא היה מדבר אלי בצורה שכזו. אט אט היחסים החלו מסתבכים והקשרים שנעשו לאורך השנים הסתבכו באופן שלא ניתן לפרום. ניסתי המון לשקם, רציתי להתגרש אולם הוא הבטיח שישתנה, השינוי כאמור היה לפרק זמן קצר ביותר. הדבר העצוב ביותר זה, שאני השתנתי ולא לחיוב, הפכתי להיות מישהי שאני לא מחבבת במיוחד. פעם הייתי שמחה, מלאת בטחון, אופטימיות, חברותית ועוד לצערי חיי הנישואים העגומים האלה הפכו אותי לאשה ממורמרת, מתוסכלת, עצבנית בקושי מחייכת. ורע לי מזה מאד. אני פוחדת להתרגש, מפני שאני לא יודעת איך אצליח להסתדר מבחינה כלכלית. אנו גרים בשכירות באזור המרכז, כל משפחתי חיה בדרום ואין לי שום גב כלכלי. אני כבר לא יודעת מה לעשות. כל פעם שאני מדברת איתו על כל תחושותיי הוא מהנהן מקשיב, מבטיח לשנות, ולהיות טוב יותר, אך מהר מאד חוזר לסורו. מה שגורם לי כבר להפסיק לדבר על המצוקות שלי והכל נשמר בבטן ולא טוב לי מזה.

ההחלטות צריכות להגיע מימך כניראה שקשה לך, אך אחרים לא יכלו להחליט האם את רוצה שיפור היחסים או מוצא אחר , עד כה פסחת על שני הסעיפים הגיע הזמן להתגייס לפעולה . יעוץ זוגי, כי בעלך מסכים לשינוי אך אינננו יודע איך לפעול אחרת.

אני נמצא בצד השני של המתרס,ומחפש למצוא את הבחורה שתבין את מצבי,אשתי מקבלת אותי כמובן מאליו,וממש נוצר מצב שבו אני מרגיש מתוסכל באון קבוע

תסביר קצת יותר. איך אתה רואה את חיי הזוגיות שלך? ואיך הכנסת של בחורה אחרת תועיל לך

תסביר קצת יותר. איך אתה רואה את חיי הזוגיות שלך? ואיך הכנסת של בחורה אחרת תועיל לך

התגובה שלי תפתיע אותך, והיא לא מה שאת מצפה לקרוא. קראתי את הודעתך והזכרת לי אותי לפני מס' חודשים כשזעקתי לפורום את כאבי. קבלתי תגובה ממשהו שרצה לעזור לי והתפתח קשר תמים שהפך אחרי מס' חודשים לקשר אישי ורומנטי. אני קוראת את ההתכתבות שלך עם גיא ועוברות בי ויבראציות כי אני יודעת עד כמה קשר ממצב של מצוקה וחסרון יכול להרקם במהרה מה גם שהוא מעיד על עצמו שקיים בו אותו החסך. אני לא אומרת שגיא בחור לא טוב . אני רק מנסה להציל אותך מלהשען ולתת פתח לקשר עם גבר ואפילו רק בהתכתבות בזמן שהינך עדיין נשואה. אני מבינה אותך ומבינה את הריגוש מלקבל תמיכה דווקא מגבר ולא מאישה אבל למדי מנסיונם וסבלם של אחרים. מהקשר שהתחיל בתמימות נוצרה זוגיות ואני נשואה עדיין בתוך הליך גירושים ואמא לילדים. מי יכול להאשים אותי שמצאתי נחמה במישהו שהרגשתי שהוא הנשמה התאומה שלי?? מה שקרה בפועל??? המתח בגלל הזויות הזאת והנקמנות שצצה מצד הבעל על כך ערערו את מצבי הנפשי עד לכדי התמוטטות. ילדיי, האוצר הכי יקר לי שאני אפס בלעדיהם, נלקחו/ נקרעו מימני ואני היום מנסה להחזיר אותם אליי ורק לטובת הסדרי ראייה בינתיים כי הפכתי באמת ללא כשירה לגדל אותם. אני שבר כלי. וממה זה התחיל?? מהתכתבות תמימה וחיפש אחר אוזן קשבת -מה בסך הכל חיפשתי??? גם הליך הגירושין הפך לקשה מנשוא כתוצאה מכך. מה אני מנסה לומר, ואם משהו חושב שאני טועה שיגיד: אל תתכתבי במצבך הנפשי עם גברים לא דרך הפורום ולא באופן אישי של החלפת מיילים. אין לך שום בטחון שמאחורי המילים עומד אדם אמיתי ולא מישהו שקורא את מצוקתך ורואה קרקע פוריה לניצול..... וגם אם הוא אמיתי ומדהים... סיימי את הפרק הראשון ואז תפתחי שני כי מגיע לך הכי טוב שבעולם. קשר בתוך פרק הנישואין יוליד לך מפלצות שאת לא חולמת עליהן. אשמח לדבר איתך גם על בעיותייך האישיות ועם כל מה שעברתי אולי אכניס אותך לפרופורציות ואולי אפילו תחליטי ללכת על גישור ושיקום הנישואים. כששומעים צרות של אחרים מקבלים פרופורציות. כרגע את בכאב שלך וזה ממלא את כולך אבל אל תמהרי לקבל החלטות ויש כמה דברים שצריך לעשות לפני שסוגרים את החבילה. מצד שני אם הוא מתעלל בך נפשית/ פיזית: תכניסי אותו לכלא כי שם מקומם של גברים מסוג זה. והתעללות נפשית גרועה אף יותר מהתעללות פיזית ואין תקנה ואין טיפול לגברים כאלה - פשוט אין.

ראשית מאד התרגשתי לקרוא את הודעתך האכפתית למצבי. אני הרבה הרבה יותר חזק מאיך שאני מצטיירת למי שקורא את ההודעה. אני אכן חיה בתוך זוגיות בה אני לא מרגישה זורמת ואנרגטתית ומלאת שמחת חיים. יחד עם זאת אני לא אשה שאפשר "לעבוד" עליה (אם אפשר לקרוא לזה ככה) על ידי גילוי אהדה והזדהות עם מצבה. אף אחד לא ניצל אותי ואף אחד גם לא ינצל אותי. כל עוד מדובר במילים שנכתבות ושאיתם אני יכולה להתמודד אז אדרבה, מכאן ועד להפגש עם הבנאדם זה עולם ומלואו ואני בטח לא אסתכן בכך. נכון, אני מודה שחסרים לי מאד הרגעים הקסומים בזוגיות, רגעים שנשכחו ממני זה מכבר, אך עדיין לא אבדה תקוותי שבמידה ולא אצליח להחזיר זאת בנישואיי עוד אמצא הזדמנות נוספת לאהבה. אשמח מאד אם נוכל להיות בקשר ואוזן קשבת האחת לשנייה.