התקפי זעם

שלום רב, לאחרונה אני מוצאת את עצמי כועסת מכול דבר, התפרצתי מעצבים על קרובים לי. אני חסרת מנוחה מרגישה שאני רוצה להתפוצץ מרוב לחץ פנימי. אני לא בדיוק יושנת בלילה טוב וזה משהו שכבר למדתי לחיות איתו. אני כל הזמן עייפה ויש לי תכופות כאבי ראש. אני מרגישה שלא מעריכים אותי בעבודה. יש עוד בחורה שעובדת איתי שעושה דברים בכוונה כדי לעצבן, היא בחורה מלוכלכת שחושבת שאני עוזרת הבית שלה.היא ניסתה כמה פעמים להעיף אותי אך לא הצליחה. אני רוצה כל כך שיעיפו אותה אך האנשים אצלי בעבודה כנראה מזן מיוחד שהם מבליגים על הכל וזה מרתיח אותי. אני כל הזמן אומרת לבוס דברים שהיא עושה אך הוא כנראה מחוסר רצון להתמודד מולה מעדיף להבליג ואז אני נמצאת באמצע ולא מסוגלת לקחת את זה יותר. אתמול מרוב עצבים לקחתי את עצמי מהעבודה וחזרתי הביתה. אני בטוחה שהבוס שלי לא העריך זאת אך לא יכולתי לנשום שם יותר ורציתי לעוף משם. אני מחפשת עבודה אחרת אך באיזור שלי זו בעיה למצוא משהו ואם יש כבר עבודה אז כדאי להישאר בה. אני רוצה לשלוט בעצבים שלי ולא רוצה יותר שהיא תעלה לי בבריאות שלי. אני רוצה שהיא תתעצבן ולא אני. מה אני אעשה, אני מרגישה שאני ממש מתפוצצת? איך אפשר להיות יותר רגועים? איך אפשר לגרום לאחר להרגיש כך ולא אני? בבקשה תעזרו לי.

ההסבר שלך מאד ברור , ואת מתארת מצבים של כע ס ומתח בלתי נשלטים, והטוב ביותר יהיה אם תוכלי להיות מודעת יותר להופעת הכעס והשפעתו על ההתנהגות שלך. לשם כך הייתי מציעה לך לפנות לפסיכולוג קוגניטיבי התנהגותי אשר ילמד אותך את הקשר בין מחשבות ורגשות..כמו כן יש ספר מצוין בשם בוחרים להרגיש טוב מאת דיויד וברנס אשר יעזור לך.