שאלה שחשובה לי מאוד

היי, אני נשואה 18 שנים ויש לנו ילדים דיי גדולים. בשנים האחרונות הזוגיות שלנו כמו שאומרים "על הפנים". אני אנתח את הדברים בקצרה. אני לא הכי בריאה ורוב הזמן סובלת מבעיות שונות. הרגשתי כל הזמן שבעלי לא מבין את הקטע הזה (של הבריאות שלי) גם כשהיה מזמין את אמו לשישי שבת בלי לשאול אותי בתקופות שבקושי תפקדתי. עקב כך נאלצתי לבלות בשישי שבת בבישולים, באירוח אחיותיו ובחוסר שינה בלילה כיוון שאמו משתעלת בלילות. הוא כמעט ולא עזר לי. הייתי עומדת במטבח כאשר שניהם יושבים בסלון - מצב בלתי נסבל מבחינתי. חמותי לא הרימה צלחת. זה קרה בערך פעם ב-5 שבועות. כשאמרתי לו שלפחות ישאל אותי לפני שהוא מזמין אותה - הוא אמר שהוא גם מרחם עליה אבל אחרי כן לא שאל אותי ושוב הנחית לי אותה. עם הזמן נסגרתי והרגשתי שאני אסתדר לי לבד כי לו לא אכפת. וכך נוצרה חומה ביננו. המצב כעת הוא שאני מרגישה שאני לא אוהבת אותו יותר כבר הרבה זמן. קשה לי לחשוב על פרידה. אבל לא טוב לי ככה. דיברתי אתו על זה והוא מנסה לפחות לעזור לי בעבודות הבית. אני רואה שזה לא עוזר לי. ואני חושבת שגם אלף שיחות על העבר לא יעזרו. האם מנסיונך אפשר להחזיר את האהבה? נראה לי שאני יאלץ לחיות ככה למען שמירת הקן המשפחתי. נתקלת בזוג שאחרי הרבה זמן בלי אהבה הצליחו להחזיר את הלהבה? אודה לך מאוד על התייחסותך, ורד.

ורד אני במצב מאוד דומה לשלך בעלי דבוק לתחת של אמא שלו ובקושי יש לו זמן לנסות לסדר את הבעיות ביננו מעבר לזה גם יש לי תחושה די מוצקה שי לו מישהי מהצד גם אני מנסה לחשוב על אותם שאלות האם ניתן להחזיר אהבה אחרי כל כך הרבה שנים (אנחנו 17 שנה יחד) אני לפעמים חושבת שאם הייתה אהבה אולי הדברים לא היו קורים??? מה את אומרת ??. ומצד שני אם אין אהבה אז למה כל כך מפריעה לי הבגידה הקטנה הזו.... למה זה פתאום מעורר בי כל כך הרבה חשק אליו למה זה כל כך גורם לי לנסות לשקם את הנישואין ביננו.....

אולי זה מפני שפתאום הוא כבר לא ברור מאליו כמו שהיה? פתאום , כשהוא אולי כבר של מישהי אחרת ולא שלך צצה לה מאי שם הקנאה... תחשבי עם עצמך טוב טוב למה את רוצה לשקם את הקשר איתו. האם בגלל שאת באמת אוהבת אותו ורוצה אותו ורק אותו, או כי את לא רוצה שהוא יהיה עם מישהי אחרת... או אולי את פוחדת להישאר לבד... אלו דברים שאפשר לטפל בהם. שיקום הקשר ע"י טיפול זוגי ופחד מלהישאר לבד ע"י טיפול אישי. ומה באמת קורה ביניכם? האם היה מקרה אחד שגרם לך להרהורים או שזהו תהליך מתמשך? את מרגישה שאת כבר לא אוהבת אותו או לא מאוהבת בו? יש הבדל. ההתאהבות של ההתחלה אף פעם לא תחזור אך האהבה הבסיסית, הרגש הבסיסי עדיין קיים. או שלא? יש לכם ילדים? אם כן, איך הם משתלבים בכל הסיפור הזה? אלו נקודות חשובות. אולי לאחר שתבררי אותן לעצמך הדרך תתבהר. מיכל. אגב, כתבתי לך הודעה נוספת בפורום תמיכה הדדית בקשר לאיתן.

שלום לך אבישג גם אני עברתי בגידה לפני 3 שנים, מנסה לשקם, אני אוהבת אותו, חושקת בו וחוששת לעזוב. אני נשואה 27 שנים. אבל הכאב כל כך גדול שזה לא עוזב אותי עד היום. יש עליות וירידות ומנסה להתמודד, אבל אני יודעת שזה לא ימשך כך כל החיים. שאלתי את כל מי שיכולתי לשאול, אך האמת שרק את יכולה למצוא את התשובה לעצמך. הלנה