קנאה ופתיחות בחברות

שלום רב, גינוני אהבה, כולל ביטויי קנאה ,הם עניין של תרבות המוצא (ועמדות שמעוצבות מהתהליך), ואישיות. אם הבנתי נכון, היית רוצה שחברתך תקבל את מבט עיניך העוקב והנוקב כביטוי של דאגה וקשר, או/גם של "מעשה גבריות" - וכתודה על כך תהייה מוכנה לצייתנות, נאמנות, והכרת תודה. אם התהליך ה"אידאלי" הזה (בעיניך, כמובן...) הוא תוצר של חינוך ותרבות המוצא, אז ניחא. חברה נאורה יכולה לסייע לך להתחנך לאור תרבות שוויונית, אם היא ממש סבלנית ואוהבת. אבל נראה לי כי מדובר אצלך בחשש בסיסי אודות עצמך. הרי יש כאלו שהיו מתגאים ומתמלאים עוז ועזוז אם היו בחברת מי ש"חצי ת"א רוצה", וזה היה מה שהיו מקרינים החוצה. כדאי שתבדוק, בתהליך ייעוצי מקצועי, מדוע אצלך קורה מצב הפוך. מדובר בתהליך של הבנת כוחות ה"אני" שלך, ובחירה של תהליכים אישיותיים ותקשורתיים אחרים ממה שאתה משתמש כעת, כדי לעורר תחושת חוסן, שליטה במצב וביטחון עצמי - עבורך, ואצל בת זוגך. זה יהיה טוב לך, כאדם, וטוב לשיפור שימור הקשרים שלך עם בנות זוג. אם תרצה הפנייה, פנה למייל האישי (הקלקה על שמי המוכחל), עם הלינק של הפנייה הזו, ועם ציון מיקומך בארץ. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם