דיכאון לאחר פרידה

שלום, אני בן 25 וזוהי בעייתי לאחר יותר משנתיים אני וחברתי נפרדנו, כבר 5 חודשים והעצב לא עוזב אותי במיוחד בסופי שבוע אני פשוט מדוכא אוכל בקושי לא נרדם ואם כבר אני נרדם אני מתעורר לאחר שעה שעתיים מחלומות עליה הייתי נורא קשור אליה ופתאום אין לי חשק לכלום אני בוכה המון ומרגיש שאני דועך מיום ליום פסיכיאטרית נתנה לי סרוקסט אבל כלום לא עוזר וגם שאני יוצא לבלות ומנסה להמשיך הלאה אני לא מצליח אני פשוט הרוס מה לעשות? כשביקשתי להפגש שוב עם הפיסיכאטרית אמרו לי שיש תור רק עוד חודשיים כשביקשתי אולי ללכת לפסיכולוג הרופא משפחה אמר לי שבמקרה שלי פסיכולוג כבר לא יעזור אני מנסה לעשות הכל כדי להתנתק (יוצא עם בחורות הולך למועדונים וכו') וכלום לא עוזר לי אני כבר מיואש מהמצב... מה אני עושה?????

היי שי, אני לא פסיכולוגית אלא בחורה שיכולה להבין אותך. כל אחד בחייו עובר את מה שקורה לך עכשיו, וכל אחד לוקח את זה בצורות שונות. אם נפרדתם, סביר להניח שקיימת סיבה. מה שאתה צריך לחושב הוא, האם באמת היית מאושר, באמת היה לך טוב או שאתה סובל עכשיו בגלל משהו שכביכול "נעלם לך". אני יכולה להגיד לך שהיה לי דבר דומה. לא ישנתי, לא אכלתי וכל בוקר פקחתי את עיני לדיכאון כאילו אין שום תכלית לחיי. אני יכולה להבטיח לך שזה יעבור לך. אולי ייקח קצת זמן אבל בסוף אתה עוד תתפלא איך יכולת לבזבז כל כך אנרגיות על כלום. האם אתה חושב שאתה וחברתך התאמתם, הייתם מאושרים? תנסה לענות על השאלות הללו ואם הגעת למסקנה (אבל תהיה אמיתי עם עצמך..) ותגיע למסקנה שהקשר הזה היה לך טוב אז תנסה לדבר איתה. בקשר לזה שאתה מנסה להתנתק ויוצא עם בחורות- לפעמים עדיף לנקות את הראש ורק אח"כ לנסות דברים חדשים כי במצבך כל בחורה שלא תהיה לרוחך תכניס אותך לדיכאון גדול יותר. מה שאני כן מציעה ומשהו שכן עבד אצלי הוא שאם אתה מכיר מישהי שבאמת אתה חושב שכדאי להשקיע אז תכריח את עצמך לצאת איתה ולאט לאט זה יזרום לבד ותשכח את עברך.. בהצלחה. (מבטיחה שזה יעבור..).

שי שלום אתה עובר העצם תהליך לגמרי טבעי. 5 חודשים זה לא הרבה זמן ל"התאבל" על האבדה. זה נורמלי. יתכן והדכאון שלך קצת יותר עמוק, אם נזקקת לשרותי פסיכיאטרית, אבל גם הוא יעבור. תמלא לך את הזמן באופן מלאכותי, כך שישאר מעט מאד זמן לחטט במחשבות וברגשות, תארגן לעצמך טיול מקסים לארץ יפה כמו איטליה, טורקיה, יוון - תעבוד קשה כדי לממן אותו. היציאה מהארץ לשבועיים עד חודש, עשויה לרענן אותך, להרחיק אותך לעולם שונה. אל תשכח שכל אלה הם אמצעים מלאכותיים שעזרו להרבה אנשים במצבך, אבל את הזמן אתה בכל זאת צריך לקחת. כמו שאמרה רויטל, הדכאון יעבור. אולי ישאר עצב כלשהו, אבל בינתיים תמצא מישהי אחרת, ויתכן שהבאה בתור היא היא המיועדת בשבילך ולא הקודמת. התאזר בסבלנות, ולא נורא לסבול קצת. תתרגל שהסבל הוא חלק מהחיים, ולגיטימי להרגיש עצוב ומדוכא. שים לב שהדכאון לא מתדרדר ולא נמשך יותר מידי (גורמים מקצועיים יעזרו לך לאבחן) בהצלחה וכל טוב נועה