אווירה מדכאת בעבודה נמאס
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום אני בת 46 עובדת במקום עבודתי כבר 16 שנה נראה שמיציתי אין לי חשק לבוא לעבודה אין לי מוטיבציה ורצון לבוא לעבודה אבל מחוסר ברירה אני ממשיכה יש בחורה בעבודה שצמודה אליי רוב היום איך שהיא מגיעה לעבודה היא רוטנת ומצוברחת וכל היום מסתובבת ונושפת אוף אוף אוף היא חמוצה וכל הזמן אומרת מתי יגמר היום נמאס לי זה נורא משפיע עליי גם בבית יש לי בנות שרוטנות ומצוברחות גם בעבודה מוסיפים אני מרגישה שאני כבר לא יכולה להכיל אף אחד בדכ אני מאוד סובלנית וקשובה ומיעצת אבל דיי עייפתי נמאס מכולם ומהכל מה עושים????
מה שאת מתארת נראה מתאים לתסמין 'שחיקה', שתוכלי להקליק באתרי חיפוש ולמצוא הרבה מה יש לעשות כאשר את שם. לגבי העבודה: או שתאווררי את מקום העבודה - חילופי תפקיד? חילופי צוות עבודה? שני תיפקודים שונים בחלקים שונים של היום? וכו'. או שתאווררי את מהלך חייך מחוץ לעבודה - הובי? התנדבות? עבודה חלקית נוספת שמהווה ביזניס ופלז'ר, וכו'. לגבי הבנות: תהיי מודעת לגבי מה שמטריד אותן, ונסי לסייע, או לשלב כוחות מבחוץ, כמו יועצי ביה"ס. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
למישהי שלום. אכן נישמע שלא " שמח" בחייך עכשיו. והייתי מבקשת שתעשי הפרדה עיינינת בין האווירה של הילדים בבית שם הבנות צריכות אותך במיוחד בתקופת החופשה שכולם נוסעים ומבלים. לבין העבודה שם נידרש מימך בגרות ואיפוק, בעבודה חשוב שתדעי מה לעשות עם החברה ש"נצמדת" אליך ועם התלונות של הסובבים אותך. אין סיבה שהכל יתמוטט לך יחד קחי לעצמך החלטה, שאת מסבירה את הקושי ומבקשת עזרה במקום העבודה , לעזוב ולשנות רצוי אחרי הצלחה ולא בעקבות הימנעות מהתמודדות להצלחה.
מנהלי פורום זוגיות חברה ותעסוקה
