נישואים לקראת גירושים

שלום רב, אני בת 26, נשואה שלוש שנים +1 בן שנתיים . אני ובעלי לא מסתדרים בלשון המעטה כבר מעל שנה , אני מרגישה שאני עושה הכל ולא משנה כמה אני אעשה הוא מוצא על מה להתלונן . אני כבר לא יכולה להתמודד עם המצב הזה אני מרגישה שאני נעלמת , דועכת לתוך השגרה והדכאון הזוגיות הזו. כמה פעמים דיברנו על גירושין ואם זה היה תלוי רק בי כמה שאני מפחדת להישאר לבד ,זה כבר היה קורה אבל כל פעם הוא עושה מאמץ שנשאר ביחד הוא נורא מפחד להיות רחוק מהילד. לאחרונה הוא אומר שהוא אוהב אותי יותר , הסיבה האמיתית היא שבלי שהוא שם לב אני כל הזמן שותקת כבר לא אכפת לי מכלום חוץ מהילד , לא מהזוגיות, לא מהתלונות לא מהבקשות אבל זה אוכל אותי מבפנים , אני פשוט מפחדת להתגרש אבל אני חושבת שאני עושה דבר גרוע יותר אני מוותרת על עצמי . אני לא יודעת מה לעשות , היינו פעמיים בייעוץ זוגי והוא החליט שאין לנו כסף לזה , למרות שאנחנו יכולים להצטמצם וללכת הוא טוען שהוא לא מוכן כי כלכלית אנחנו לא יכולים . אז אני כבר לא יודעת מה לעשות.

אולי זה משעשע , אך קצת הזוי לתת דוגמה של המוסכניק כנגד עניין של מצב בנישואין. על אותו משקל , מזכיר לי שמישהו (לא ממש חכם) דיבר אתי על "טראומה לאוטו" בעקבות תאונת דרכים :-)

יוסי, אני שהגבתי כאן זו לא מי שרשמה את שאלתה בהודעה המקורית. הכוונה שלי לא שלא ענית לעניין, בכלל לא. הכוונה היתה שקצת מוגזם להסביר את עמדתך על ידי דוגמה של דברי מוסכניק לגבי החלפת מכונית כן או לא. זה הכול! ענייני נישואין הם הרבה יותר רציניים מאשר עניין של אוטו.