הפרעות אצל ילד בן 4
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
יש לנו בן בגיל 4, אנו סובלים ממספר קשיים איתו אשר הולכים ומחמירים מדי יום בנושאים הבאים: - יש בעיה קשה לרכז אותו בנושא מסויים, הילד אקטיבי באופן מיוחד אבל לדעתינו לא היפראקטיבי, לדעתינו זו יותר בעיה של קשב וריכוז אך לא מצאנו היכן ניתן לבצע איבחון בגיל כה מוקדם ואם בכלל כדאי. - התגובות שלו חריפות וחסרות פרופוציה לכל דבר קטן כגדול, אם הוא לא מקבל את מה שהוא רוצה בזמן שהוא רוצה, במקום ובזוית (פשוטו כמשמעו) המתאימה הוא נכנס לאקסטזות שיכולות להמשך שעות אם הוא החליט שאמא תנגב לו את האף ביר שמאל עם ניר מסויים, בנקודה מדוייקת בבית או ברחוב אז כלום לא יעזור והוא יצרח, יבכה ימשוך וידחוף שעות בדרישה שהסנריו שהוא תכנן יתבצע באופן מדוייק על אותה בלטה. דבר זה יכול להגרם מכל דבר קטן מספר פעמים ביום. - יש לו בעיה קשה עם הנעליים, בעיה זו הולכת ומחמירה מיום ליום, הוא מבקש להדק אותן יותר ויותר חזק בכל יום, תקשור את זה לבעיה הקודמת נגרם מכך שכל נעילת נעליים יכולה לקחת שעה שלמה אם הנעליים לא נקרעו. - הבעיות איתו הן יום יומיות שעה בשעה, אנו אובדי עצות. לאן לפנות ומי יכול לעזור לנו, האם התופעות שתיארנו מוכרות וניתן למצוא חומר קריאה מתאים. נא המלצותיך, תודה רבה.
היי אמיר, אתה למעשה מתאר מספר בעיות: בעיה של קשב וריכוז, בעיה של משמעת וקבלת סמכות הורית (ייתכן שהן קשורות זו בזו), ומה שנראה כבעיה אובססיבית. את כל הבעיות אפשר לאבחן (וגם לטפל בהן) מגיל מאוד מוקדם, ואף רצוי, כי הדבר עשוי לשפר את הפרוגנוזה לעתיד (ככל שתקדימו- ייטב). הפרעות קשב וריכוז (לא חייבות לכלול היפראקטיביות) מאובחנות מגיל 4 ומעלה, ויש הרבה חומר, למשל באתר זה: http://www.adhd-test.co.il/ בכל אופן, בכל הבעיות שציינת מטפלים בטיפול התנהגותי, בדרך כלל מטפלים שעוסקים בהדרכת הורים במקביל לטיפול בילד. המטפל בדרך כלל מפנה גם לפסיכיאטר ילדים, שנותן טיפול תרופתי שיכול לעזור מאוד, וגם לקדם את תוצאות הטיפול ההתנהגותי. יש לא מעט חומר קריאה שניתן למצוא בגוגל הרגיל או בגוגל scholar. אני יכולה לתת רפרנסים אם תרצה בכך. עצה כללית שאני יכולה לתת לכם (ובוודאי תיתקלו בה גם בטיפול ההתנהגותי) היא להיכנע פחות לגחמות הילד. גם בטיפול באובססיות וגם בטיפול בבעיות משמעת, נאמר להורים שלא יחזקו התנהגויות שקשורות להפרעה, והם מודרכים כיצד להציב לילד יותר גבולות, כך שהוא (ובוודאי ההפרעה שלו) לא ישלוט בחייהם. במקביל, חשוב לתת לו תשומת לב כאשר הוא מתנהג בצורה חיובית, לבלות איתו "זמן איכות" ולחזק ככל הניתן התנהגויות חיוביות. בהצלחה!