Hocd הפרעה טורדנית כפייתית

היי אובחנתי עם hocd לאחרונה שנמשך כבר יותר משלושה חודשים ואני מצפה לטיפול אני יודעת שאת לא נותנת אישורים אז אני אשאל שאלות אחרות: לפעמים, מאז שהתחילה לי האובססיה התחילו לי פחדים אחרים לפעמים כמו פחד מלהשתגע וכדומה זה נורמלי? כי בחיים לא תקפו אותי מחשבות כאלו קודם לכן. ושאלה שניה, איך בעצם הולך הטיפול? מלמדים שלא כל כך רע בלהמשך למין השני? כי אני יודעת שלא יוכיחו לי שאני לא כזאת אז איך בערך הולך הטיפול? סליחה אם השאלות נשמעות טיפה מבולבלות מישהי

ודרך אגב אם אתמיד בטיפול ובשיטות המחשבה באמת תעזוב אותי? או לפחות לא תפריע?אני רק בת 17 , אני אחזור לחיים תקינים מתישהוא? לפעמים אני חושבת שזה בחיים לא יגמר כל הסיוט הזה ואז נהיה לי עוד יותר רע

אני עוברת בדיוק כמוך כבר שנה. אם תרצי לדבר תכתבי לי את הנייד שלך

לא הבנתי כמה דברים אם יש חרדות וספקות לנצח איך אני אוכל לקיים מערכת יחסים נורמלית ולדעת שאני באמת אוהבת אותו? ועוד משהו, איך אני יכולה להתעלם מהמחשבה כמו שאמרת?ניסיתי כמה פעמים וזה נראה פשוט בלתי אפשרי

זה ממש לא נכון מה שאת אומרת ! מי שסובל מזה לא מסוגל להימשך ולהיקשר !! זה חוסם אותו רגשית מרוב הבלבול

כן בדיוק מאז שהתחילו לי המחשבות המשיכה שלי ירדה ממש וגם אם אני מבינה שזה לא נכון עדין הורג אותי כל פעם מחדש איך המשיכה תחזור לי? אם בכלל? וחוץ מזה בגלל איזה קריזה מפגרת שעלתה לי בגיל 17 אני אמשיך לחשוב על זה כל החיים או שמתי שהוא זה יתפוגג? בסוף בסוף תבוא לי התשובה? מה שכן יש פה כל מיני אנשים שמתמודדים עם זה הרבה שנים ואפילו טיפולי cbt לא עזרו אז אני חושבת למה לי להתחיל בכלל כי בכל החיפושים בגוגל [שאגב אני ממש משתדלת להמנע מהם] כמעט ולא שומעים על אנשים שיצאו מזה ומלא אנשים שלוקים בזה כבר המון שנים אין לי בעיה להשקיע את הנשמה בתרגילים אבל אני רוצה לדעת שיש סיכוי טוב ומהיר יחסית להפטר מההרגשה המזעזעת הזאת אני מרגישה לפעמים אשמה נוראית שכאילו פשוט עשיתי את זה לעצמי ולמה עשיתי את זה והחזרתי לעצמי מחשבות מטומטמות לראש ועכשיו אני בחיים לא אצליח להפטר מזה סליחה על כל השאלות החופרות אני פשוט ממש מבולבלת ומיואשת ומחכה שזה יגמר

במה זה התבטא שהמשיכה יורדת ? את רואה גברים וחתיכים ולא חושבת שהם חתיכים ולא מתרגשת או מתלהבת? כי אצלי זה ככה אני מצד אחד לא נמשכת לנשים אבל מצד שני רואה גברים חתיכים ולא נמשכת לא אומרת אפילו שהם חתיכים ואז המוח שלי נשרט כאילו למה לא אמרתי שהם חתיכים??? או שאת אומרת לעצמך אז מה אני לא נמשכת לאף אחד? אני למשל לא מינית ככ אז אני ממש מפחדת מזה . גם שגברים מדברים איתי הם לא ככ מעניינים אותי כי המחשבה הזו תקועה לי במוח ואני כל היום חושבת על זה ומנסה את עצמי אם אני נמשכת אני מצד אחד לא רואה את עצמי עם אישה אבל קשה לי לדמיין את עצמי עם גבר כי אני לא נמשכת ואין לי רגש

וואי אני ממש מזדהה איתך אני כאילו כל הזמן צצים אצלי כל מיני תירוצים וסיבות שאני כן לסבית ואז אני מרגיעה את עצמי וזה בא שוב וחוץ מזה אני חרדית ככה שאני ממש לא מכירה גברים אבל כל הזמן הייתי מפנטזת שעות וכל זה ממש נעלם לי וזה עוד יותר מלחיץ אותי וכאילו כל פעם שאני רואה מישהו חתיך ברחוב או בסרט אני מיד מתחילה להילחץ למה אני לא נמשכת אליו וזה מכניס לי סרטים לראש ועוד אצלי נו זה לא נושא ממש מדובר אבל מצד שני אני רגועה יותר מהקטע של לחיות עם אישה כי אני יודעת שזה פשוט לא יקרה עיקר החשש שלי מתבטא בזה שאני פשוט לא יאהב את בעלי לעתיד ופתאום אני מרגישה שאני לא מסוגלת לאהוב או להמשך יותר לגברים וזה ממש מפחיד אותי

גם אני ככה!!!! ואי אני חייבת לדבר איתך על זהההה זה בול אותו הדבר אני לא הייתי מפנטזת גם לפני המחשבות חחחחח אבל עדיין ממש דומה!! גם לך זה הגיע למצב שחשבת שזו התלבטות אמיתית ושאת באמת לא יודעת למי את נמשכת?

כןןןןן ברורררררר עדין אני מתלבטת לפעמים את לא? אני כל כך לא רוצה להיות כזאת אבל אני מפחדת שאני כזאת ואני לא יכולה להמנע מזה וזה מה שהתת מודע שלי משדר לי ואין לי דרך לא לעשות את זה ברמה שעדיף לי להיות א מינית מאשר לסבית וכל פעם שאני חושבת על זה אני ממש רועדת מפחד

אני מבינה אותך ברמות אני כל פעם מתלבטת! אני אפילו לא מאמינה שזה אוסידי ושיש לי אוסידי אלא אני חושבת שמדובר בהתלבטות אמיתית לגבי הזהות שלי! אני עד כדי כך מעדיפה למות ולא להיות כזו זה מה שאני אומרת לעצמי!! ואני מצד אחד אומרת לקדוש ברוך הוא - אל תעשה אותי כזאת זה אסור בתורה ואז אני אומרת איך אלוהים יעשה אותי ככה אם זה אסור ומתחילה נכנס לחץ!! גם כל פעם שאני רואה בחורה אני נלחצת ואז אני אומרת למה את נלחצת תכלס אין לי כלום אני לא רוצה אותה פשוט נלחצת מזה !!!

כןןןן אני לומדת בתיכון עם 400 בנות ובחיים לא נדלקתי על מישהי אחת אבל כל הזמן עולים בי סימנים שאני לסבית כמו שנגיד אם ממש אהבתי איזה שחקנית באיזה סרט אני אומרת יואו בטח נמשכתי אליה ולא הייתי מודעת לזה ואני ממש מפחדת שפתאום אני ידלק על איזה מישהי למרות שזה מגעיל אותי קיא אני פשוט לא מסוגלת לחשוב על זה ואני מפחדת שאני חיה בהכחשה

גם אני ככה !!!! נכון פתאום אף אחד לא נראה חתיך ומעניין בעיינייך? אני מפחדת שלא אצליח להתאהב יותר אף פעם !

למה את התאהבת פעם? אפילו לפעמים כשאני מבינה שזה לא אמיתי אני כאילו מכריכה את עצמי להמשך לגברים ואני ממש נלחצת שזה לא קורה

התאהבתי פעם כן אהבתי בחור ממש ברמה של אובססיה חחחח בגלל המחשבות אני מפחדת שלא אצליח להתאהב בגבר בגלל המחשבות והספקות שיש לי לגביי הנטייה מה זאת אומרת מכריחה את עצמך?

בגלל שאני מפחדת שאני לא נמשכת אליהם יותר אז אני מנסה ולא מצליחה ואז אני עוד יותר נלחצת וגם סתם ככה לפעמים שאני ליד חברות שלי לפעמים תוקפת אותי הרגשה של חוסר נוחות כאילו פחד שאני פתאום אמשך למישהי וכזה וכל פעם אני חוטפת חרדה מחדש וחוץ מזה אני בחיים לא זכיתי להתאהב😢 לצערי כי אני לא מכירה בכלל בנים כל הפנטזיות שלי היו רק בדמיון ותמיד מתתי כבר להפגש עם אחד ועכשיו אני ממש לא מחכה אני פשוט מפחדת ספציפית אני לא חושבת שאת כזאת אם התאהבת פעם ונדלקת על מישהו אבל אני יודעת שעוד חמש דקות את תילחצי שוב אז מה זה משנה😜 זה הזוי שיש עוד בנות שמתמודדות בדיוק עם מה שאני מתמודדת חשבתי שאני היחידה כמה זמן יש לך מחשבות כאלה?

חחחחח את בול כמוני! אם תרצי לדבר בטלפון תגידי לי. יש לי חברות שהןןןן גם עוברות את זה!!! אני ככה כמעט שנה יש לי חברה שהייתה ככה 3 שנים מה שמתעתע ומבלבל פה זה שאת לא יודעת אם את בהכחשה או שאת עדיין לא גילית למי את נמשכת כי לא חווית חחחח וגם אני מרגישה חוסר נוחות ופחד ליד נשים אני כאילו בוחנת אותןןן ומסתכלת

עוד דבר נוסף - אני ממש מפחדת מלראות בחורות בבגד ים או בטייץ או מתאמנות חחח אפילו הפסקתי ללכת לאימון כי פחדתי שהמאמנת שלי דלוקה עליי כי היא הייתה ממש חמודה איתי

תכלס מבחוץ אף אחד לא מבין אותי אמא שלי לא מבינה איך נכנסה לי כזאת מחשבה מפגרת למוח ואני פשוט לא מצליחה להרפות ממנה  את מכירה בנות שגמרו עם הדבר הזה? אני לא אהיה מסוגלת להיות 3 שנים ככהההההה אני אשתגע באמת ועשית טיפול cbt?

כן נגיד אם אני מדברת עם מישהי ואני חושבת שהיה ממש כיף לדבר איתה אני מיד מתחילה לחשוב שבטח נדלקתי עליה ואני מכחישה את זה עכשיו שאני כותבת את זה אני רואה כמה זה דבילי אבל במציאות אני משקשקת

אל תלחצי, אמא שלי בדיוק ככה ואמרה לי בהתחלה ״תזהרי להגיד שאת לסבית״ ומה קרה לך השתגעת וכו ! אל תתרגשי מזה!! יש לי חברה שזהוווו עבר לה בלי טיפול אבל עם המון עבודה עצמית היא פשוט. פסיקה לפחד מזה ולהלחם בזה

וואו הרגעת אותי אמא שלי מהממת וכנ״ל אבא שלי והם ממש עזרו לי בתקופה הזאת הם פשוט לא מצליחים להבין אותי והאמת אני מבינה אותם גם אמא שלי אומרת שבדרך כלל רואים כאלה דברים עוד מגיל קטן ואצלי לא אבל אני פשוט לא משתכנעת וזה משגעעעע אותי גם ברשת ובפורום שומעים על אנשים שמתמודדים עם זה אבל על אף אחד שיוצא מזה וזה גורם לי להתייאש עוד לפני תחילת הטיפול גם לך לפעמים יורד ממש המצב רוח בגלל זה? כאילו לפעמים אני מרגישה שאין לי קטע לעשות שום דבר משמח כי מה זה משנה אם אני לסבית מבינה? אני מפחדת נגיד לישון עם חברות שאני לא אמשך אליהן בטעות וגם אם בטעות נגעתי בחברה אז אני ארגיש צמרמורת של פחד כזה נתקלת גם את בדברים דומים?

מה הסיבות האחרות? שהם הומוסקסואליים?