שלום דוקטור שרון תודה רבה

עשיתי מה שאמרת לי ולא כיבסתי היה לי ממש קשה ומועקה אולי אבל זה יילך לכיוון טוב בעזרת ה הבעיה היא שניקיתי את הצואה בחוץ ובידיוק הכלבה הייתה בגינה ועפה עלייה הצואה ופחדתי שנכנסה לה לפה והיא אכלה ממנה כי היה המון צואה יבשה וזה עשה לי אשמה כי זה עף לה על הפנים וקילחתי את הכלבה פעמיים כמובן מחשש שהיא תחלה לא עשיתי את זה בכווננ פשוט לא ראיתי שהיא בגינה והעפתי את הצואה עם המגב לכיוון הגינה וזה עף לה על הפרצוף ובגלל האשמה אמרתי אני חייבת לאכול את הצואה בגלל שיכול להיות שהכלבה אכלה כי זה נכנס לה לפה ואני לא מצליחה להפסיק עם הדחף עך הרצון בראש כן לאכול את זה והפחד שכן אכלתי ואני אומרת לעצמי אם אכלת אז מה הטעם של זה? ואני בסטרס כי הראש כן רוצה וכן דחף לאכול ולא מפסיק כי האשמה שהיא כן אולי אכלה אבל זנ הפחד הכי גדול שלי... אבל אולי ההפרעה כן מסוגלת שאני אוכל מירוב האשמה והרצון לדחף אני מרגישה חרדה עצומה כי מצד אחד מרגישה שכן עשיתי ומצד אחד עדיין חושבת עם עצמי אם כן או לא.. וקצת יש עירפול ראש שאני לא ממש זוכרת כי כל שנייה עובר לי בראש תעשי את זה את אשמה אוף מה לעשות..

האשמה מאוד גדולה והרצון לעשות את זה גדולה לעשות את זה חייב בגלל האשמה אבל מצד שני אני לא יודעת אם עשיתי ואני לא בטןחה אבל זה מרגיש שכן.. וואי.. זה הרגיש שאני כן מסוגלת וכן עשיתי כי כל שנייה הראש אומר איך לנקות את האשמה?