פחד תחושה של אמיתי שאיכזבתי את עצמי

קודם כל תודה לך את מקסימה תודה שיש את הפורום הזה מעריכה ומודה לך.. היום הייתי ממש שבר כלי ממש אני כלכך שומרת על החדר שלי נקי ותמיד יש לי פחד מלזהם אותו יש לנו הרבה כלבים ובגינה יש להם כמויות של צואה אולי מיליון כי זה הצטבר עם השנים אבל אני לא יורדת לשם כי זה מדרגות ואני לא אנקה מיליון צואה זה לא משהו אפשרי אני מנקה בדרך כלל מה שרואה באיזור הבית אבל מקפידה על שטיפת ידיים היום הייתי בחרדה חשבתי על משהו כמו למחוץ צואה ולגעת בשתן וללכלך את הקירות והיה לי מחשבה שנגעתי בצואה יבשה ובשתן וליכלתי את הקירות והבגדים שלי הבעיה היא שבשעה הראשונה הייתי בטוחה שזה כן קרה ואז לאחר מכן עשיתי שיחזורים ושיחזורים ואמרתי לעצמי איך עשית דבר כזה איך מה את שפויה.. כי אני כלכך שומרת אבל ברגע של שבר כלי המחשבה אמרה לי תגעי תמחצי תלכלכי את הבגדים ואולי בגלל שבאמת המחשבה אמרה לי אז ברגע הזה ןהלכתי לעשות את זה מה לעשות עם החדר מה לעשות עם הבגדים? אני לא מפסיקה לשחזר ולהתפלל שזה לא קרה... איך אני לא בטןחה בעצמי?? מה אני שוב אכבס שוב הכל הרוס הכל מזוהם אני מיואשת. איך בשנייה של רגע המחשבה המטומטמת הזו אומרת לי לעשות משהו שמפחיד אוץי והלכתי ועשיתי והסכמתי איתה מה אין לי אחריות באותו רגע מה זה הגיוני שבאוץו רגע המחשבות גורמות לך לעשות את זה אין לי בחירה בעניין? תודה לך.