המצב שלי מחמיר ואני לא בטיפול

אני חיה עם אוסידי כל החיים, ניסיתי טיפול מספר פעמים שתמיד הופסק מצדי בגלל מצוקה רבה והקושי להתעמת עם המצב ולהתמיד. אני כבר מספר שנים לא בטיפול, רוב הזמן הסתדרתי וחייתי לצד ההפרעה ולמרות רגעים פחות נעימים הרגשתי שאני מתמודדת עם המצב שלי לטובה לבדי. תמיד סבלתי מטיקים, טקסים שונים, מחשבות טורדניות כמעט בכל תחומי החיים. אני בת 22 וככה אני רגילה מאז שאני קטנה. אבל לאחרונה מופיעות אצלי בעיות אחרות שלא היו לפני כן. הטיקים שלי מחמירים, אני פוצעת את העור באובססיביות, לא מסוגלת לשבת בשום מקום חוץ מהמיטה שלי מחשש ש״אזדהם״, לא יכולה לגעת בגוף שלי ובפנים שלי מבלי לשטוף ידיים, זקוקה לאישורים יותר מבדרך כלל, מחשבות טורדניות באופן קשה יותר מבדרך כלל, אני לא מסוגלת לגעת בהרבה מרקמים או בחפצים שנגעו בהם אנשים אחרים מבלי להגעל ולהלחץ. כשאני מנסה ללכת נגד התחושות האלו ובכל זאת לנהל יום יום תקין אני מוצפת בהרבה חרדה שמובילה לעוד יותר טיקים, לעוד יותר מחשבות ולעוד יותר טקסים. אני לא ממש מסוגלת לצאת מהבית, אני מרגישה שהחרדה שולטת בי כל היום. אני רוצה לעבוד, לפגוש אנשים, לגעת בדברים, ופשוט לא מצליחה. אני חשבתי שאולי קצבת נכות תעזור לי אבל אני לא מצליחה להביא את עצמי ללכת קודם כל לטיפול שנדרש לפני כן. אני מפחדת שאם אתחיל טיפול נוסף כשגם ככה קשה לי לצאת המצב יחמיר יותר ממה שהוא, ולא אוכל לתפקד כלל. אני אשמח להכוונה לגבי מה הצעד הבא שכדאי שאקח, תודה