היקשרות
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
היי, שרון. אני מרגיש שיש לי צורך עמוק לשתף אנשים בחוויותיי האישיות, אבל מצד שני, השיתוף הזה גורם לי להיקשר אליהם, וקשה לי להיקשר לאנשים, כי אני יודע מראש שאני אתנתק מהם בהמשך וזה יעשה לי לא טוב.. תחושות של אובדן פנימי, געגועים , אי ודאות ועוד. זה פרדוקס שקשה לי איתו - מצד אחד - צורך עז בלשתף ולהיקשר לאנשים, אבל הידיעה שאני משלם מחיר כבד על ההיקשרות הזו. זו אחת הסיבות שאני לא מצליח גם למצוא מטפלת מתאימה, כי אני מפחד שאיקשר אליה, ואז יהיה לי קשה הניתוק ממנה. אפילו להיכנס לכל מיני אתרי סיוע ברשת, כמו סה"ר - אני נקשר לאחת הנציגות במהלך השיחה בצט, ואז בסיום השיחה קשה לי מאוד להיפרד ממנה. אני מרגיש שאני בדרך ללא מוצא. איך אני יכול לשתף אנשים בלי להיפגע ? האם אפשר לשתף אנשים גם בלי להיקשר אליהם? ואם אני נקשר אליהם, איך אפשר להרגיש טוב גם אם נוצר ניתוק בהמשך? אודה לעזרה, כי אני מרגיש בסוג של מצוקה.
היי סובל, אני חושבת שאתה צריך קודם כל להציף את זה מול מטפל/ת פוטנציאלי/ת. לא הייתי שוללת מטפל גבר, אם הרגשות שאתה מפתח למטפלת כל כך חזקים אז הייתי אומרת שזה אפילו עדיף. לדעתי זה לא משהו שאפשר לפתור באמצעות טיפים בפורום, אתה צריך לדבר על זה באופן אישי אם מי שתרצה להיות בטיפול אצלו. איש מקצוע טוב יידע איך להכיל את זה ולמצוא לזה פתרון עוד לפני שהקשר התחיל (ואם לא, כנראה שהוא לא מתאים לך. זה יכול להיות גם קריטריון סינון טוב) בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
