אמביוולנטיות היא טורדנות OCD?

שלום רב. לפי 3 שנים התקרבתי מאוד ליהדות הליברלית ולמרות שאיני "שומר שבת", התחלתי ללכת עם כיפה סרוגה מתוך הזדהות עם התרבות והמסורת היהודית. זכיתי להגיע ללמוד סדרי תפילה, מנהגים, מצוות רבות זאת לצד זה שאני בעצם לא מנהל אורח חיים דתי אלא תופס עצמי כמו "דתי רפורמי". הייתי מסופק ומאושר למרות שזו דרך של "עוף מוזר" לא דתי ולא חילוני. לאט לאט קיצורי התפילה והפתיחות הרבה מידי בקהילה הדתית-ליברלית ואופי הפעילות שלה נראו בעיניי מוגזמות וחריגות מאוד. מכאן נוצרה אמביוולנטיות וטורדנות חזקה מה לעשות? האם להמשיך להיות בכזו קהילה אשר מצד אחד אני זוכה לקיום מצוות ומצד שני אולי עדיף להתנתק מהם כי פעולתם ודעותיהם מרגיזות אותי מאוד ! (עודף הליברליות שלהם). יש כי כל הזמן אמביוולנטיות ואני לא מרגיש שלם ונוח במקום הזה ומצד שני אני יאבד "הכל" דהיינו כל הידע העצום שרכשתי בנושא יהדות ותפילה. האמביוולנטיות שיגעה אותי ובסוף החלטתי לפני שנה להסיר את הכיפה ולנתק קשר עם הקהילה הזו. כיון שבני ביתי אינם דתיים או מסורתיים כלל, אני מסתפק בקידוש בליל שבת כמו רוב הישראלים ולא יותר מכך. הרגשתי שהגשמתי חלום בתחילה ואט אט התגלה לי שאין זו דרך בה אני מרגיש נוח ולהיות דתי "אודתודוקס" זה גם לא מתאים עבורי. לאחר הורדת הכיפה ועזיבה הקהילה חשתי בדיכאון ודיכדוך עמוק שכן דבר בו הגדלתי לעשות נעלם מחיי ומצד שני הזרם הזה הליברלי עושה הרבה דברים שאיני יכול לחיות איתם בשלום ויוצא שאני מתרגז מפעילותם כל הזמן. האם עשיתי בשכל כאשר עזבתי את הקהילה וחזרתי להיות "חילוני" מין המניין? כלומר הנזק שנגרם לי להישאר בקהילה כזו הוא טורדנות ואמביוולנטיות תמידית שמובילה גם לספקות וחרדות שאינן בריאות לי ואילו ניתוק משאיר בי ריקנות ותחושת החמצה. האם האמביוולנטיות התמידית וקושי לקבל החלטות היא בעצם סוג של OCD ? עשיתי סביב הנושא טיפול CBT וזה לא גרם לי להרגיש שלם להישאר בקהילה כזו. נותרה בי ריקנות. איך אפשר למלא אותה? יש לי אישה נפלאה, ילדים נהדרים וכולנו בריאים- לא חסר לי כלום