פורום עבודה סוציאלית

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
עבודה סוציאלית הינה תחום טיפולי, שעיקרה עזרה לפרט בתוך המסגרת הטבעית שלו: משפחה, קבוצת שייכות וקהילה. בראיית העבודה הסוציאלית מתקיימים יחסי גומלין והשפעה הדדית בין האדם למסגרות אלה. העבודה הסוציאלית עוסקת בתחומים מעולם הסוציולוגיה, פסיכולוגיה ומדיניות הציבור, מתוך מטרה לסייע לפרט בחיי הקהילה על ידי איתור צרכים, העצמה וגיוס כוחות אישיים על מנת להתמודד עם אתגרים שונים. בפורום זה ניתן להעלות שאלות הקשורות בתחומי העבודה הסוציאלית, כגון עבודה מול גורמי רווחה וגופים שונים, התייעצות לגבי הפנייה לשירות, כמו גם שאלות בתחום בריאות הנפש ועזרה עצמית. הפורום אינו מהווה תחליף לטיפול וליווי של עובדת סוציאלית בקהילה. אבקש לשמור על דיון בשפה נאותה ועל כבוד הדדי. למעבר לפורום לחצו כאן.
1277 הודעות
1074 תשובות מומחה

מנהל פורום עבודה סוציאלית

20/08/2003 | 12:31 | מאת: אלי

שלום, האם את יודעת על קיום לימודים בתחום טפול בעזרת צילום סטילס ווידאו. תודה.

21/08/2003 | 18:43 | מאת: יודעת

וזה הזמן לפנות אליהם כי אולי תמה כבר ההרשמה זה המקום היחיד בארץ בירושלים בע'ח במורשה- הם היחידים שפתחו השנה קורס כזה בן שלוש שנים- אני לא יודעת מה הטלפון שלהם אבל בטח ב144 יודעם בהצלחה!

22/08/2003 | 22:55 | מאת: טלי וינברגר

אלי שלום רב, אכן קיים תחום כזה בתוך המקצוע של תרפיה באומנויות. לא ידוע לי על מסלול מיוחד לתחום זה, אולם במסגרת לימודי תעודה בבית ברל, היה לי קורס שנתי, עם מרצה מקסימה בשם אורנה (אינני זוכרת את שם משפחתה לצערי) שעסק בתרפיה בצילום. הקורס מומלץ בחום! בברכה, טלי

16/08/2003 | 20:26 | מאת: יעלי

שמעתי שמועה כי תרפיה באומנות יהפך לתואר שני מוכר בארץ, ולא ישאר לימודי תעודה כמו למשל בסמינר הקיבוצים. האם יש אמת בכך ? אשמח לתשובה ממי שיודע

לקריאה נוספת והעמקה
18/08/2003 | 08:18 | מאת: טלי וינברגר

יעלי שלום רב, המצב היום הינו שרק השלוחה של לסלי קולג' נותנת תואר שני מחו"ל שמוכר בארץ לצרכי שכר וגמול השתלמות. תואר מוכר ישראלי בתרפיה באומנויות עדיין אין, אך ככל המקצועות השואפים להכרה ופרופסיה אני מאמינה שלא רחוק היום ונזכה לראות התגבשות של תואר בתרפיה באומנויות בארץ. בברכה, טלי

18/08/2003 | 09:16 | מאת: דנה

השמועה אומרת שבאמת מנסים לארגן באמת לימודים לתואר שני, באתר של יה"ת בפורום יש מישהו שמנסה ליזום כזה דבר. ויש גם קבוצה של בוגרים מאונ' חיפה שגם לוחצים בנושא. מקוה שיצליחו ומאמינה שתוך שנה-שנתיים זה יצא לפועל!

29/08/2003 | 12:22 | מאת: עו"ס דרומי

לפי מה שידוע לי, באוניברסיטת בן גוריון בנגב מתקיים כבר שנה שניה של מסלול תירפיה באומנות במסגרת תואר שני בעבודה סוציאלית, בראשות ד"ר רחל לב. חבל שלא בדקתם הדבר לפני שכתבתם.

16/08/2003 | 09:13 | מאת: תמר

היכן ניתן לקבל קורס מקוצר בתרפיה באומנות ובכלל להשכלה כללית?

לקריאה נוספת והעמקה
16/08/2003 | 18:02 | מאת: טלי וינברגר

תמר שלום רב, ייתכן וניתן לקחת קורסים במתכונת שאת מחפשת דרך מכונים פרטיים לפסיכותרפיה, או באוניברסיטאות השונות. לדעתי הדבר הכדאי לעשות הינו לשאול מרצה בתחום התרפיה באומנויות, (באחד מהמקומות שמלמים שם תרפיה באומנויות) שאלה זו. בהצלחה, טלי

14/08/2003 | 15:21 | מאת: שני

מישהו יודע אם הכל בסדר עם טלי מנהלת הפורום???

14/08/2003 | 15:39 | מאת: ענת

16/08/2003 | 18:04 | מאת: טלי וינברגר

שני וענת שלום רב, תודה על ההתעניינות. אכן לא הייתי כאן לאחרונה בשל מחלה. מקווה לחזור לתיפקוד רגיל בקרוב. ובינתיים, אתם יכולים להשאיר כאן את הודעותיכם...מבטיחה לקרוא אותן בהמשך. טלי

12/08/2003 | 23:06 | מאת: מרב

איפוא אפשר ללמוד טיפול קוניטיבי באזור המרכז? האם יש ספרים מומלצים בתחום?

לקריאה נוספת והעמקה
16/08/2003 | 18:05 | מאת: טלי וינברגר

מרב שלום רב, אני מאמינה שיש מכונים פרטיים שמלמדים תחום זה, וייתכן ויש גם מסלול לפסיכולוגיה קוגנטיבית לתלמידי מ.א. בפסיכולוגיה, באונ' ת"א או בר אילן. בהצלחה, טלי

10/08/2003 | 22:52 | מאת: שמחת אמת

אני עו"ס בתחום הבריאות מזה כ 4 שנים. אני מתלבטת האם ללמוד תואר שני ואז להתמחות בלימודי תרפיה באומנות, או לימודי טיפול משפחתי , או שמה כדאי ללכת על לימודי תרפיה באומנות באופן ישיר. ( לא דרך לסלי). מה מייחד את לימודי התרפיה באומנות בבית ברל לעומת סימנר הקיבוצים? והאם יש למישהו המלצות על לימודי התרפיה באומנות באוניברסיטת בן גוריון?

לקריאה נוספת והעמקה
11/08/2003 | 23:02 | מאת: דני

המחלקה מצויה בשלבי התארגנות לקראת ההתמחות הזו. מה שאוכל לומר בוודאות שאחת מהמרצות המובילות מאוד חזקה בתחום.

14/08/2003 | 15:13 | מאת: נועה

דני... אם אנו מתכוונים לאותה המרצה, אז מעבר להיותה מובילה וחזקה בתחום, היא פשוט מדהימה! בן גוריון היא כרגע המקום היחיד ללימודים מסוג זה (מבחינת ההכרה). ויש יתרון לעבודה כי בסיום הלימודים יש תואר בעבודה סוציאלית, עם התמחות בטיפול באומנות. זאת בעיקר משום העובדה למטפלים באומנות מספר מאוד מאוד קטן של תקנים בארץ. בהצלחה...

14/08/2003 | 15:13 | מאת: נועה

דני...וכל השאר, אם אנו מתכוונים לאותה המרצה, אז מעבר להיותה מובילה וחזקה בתחום, היא פשוט מדהימה! בן גוריון היא כרגע המקום היחיד ללימודים מסוג זה (מבחינת ההכרה). ויש יתרון לעבודה כי בסיום הלימודים יש תואר בעבודה סוציאלית, עם התמחות בטיפול באומנות. זאת בעיקר משום העובדה למטפלים באומנות מספר מאוד מאוד קטן של תקנים בארץ. בהצלחה...

14/08/2003 | 20:14 | מאת: שמחת אמת

תודה נועה ודני על תשובתכם. אני גם חושבת שהיא טובה בתחומה ...אך מה לגבי השאר....??

16/08/2003 | 19:52 | מאת: דני

אין לי מושג לגבי השאר. לא שעתי אל שמות מיוחדים. אני "נאלץ " ללמוד את התואר השני בירושלים אך יש בדעתי לערוך מחקר בהדרכתה של אותה מרצה המבוסס על אבחון באמצעות ציור.

16/08/2003 | 18:19 | מאת: טלי וינברגר

שמחת אמת שלום רב, ראשית אני רוצה לברך אותך על הכינוי המיוחד.... שנית, לגבי שאלתך: אני מבינה שאת מתלבטת בין מספר אפשרויות, אבל לא הצלחתי להבין אילו מבין האפשרוית מועדפות עליך, מה ההתלבטויות הספציפיות וכדומה. מענה על שאלות אלו יוכל לתת לך את התשובות שאת מחפשת. ודבר שלישי, לגבי המידע על עניניי לימודים: אני למדתי בבית ברל ואינני מכירה את התוכנית בסמינר הקיבוצים, כך שלצערי אינני יכולה לערוך השוואה. את התוכנית בבן גוריון אינני מכירה כלל, ולמרות זאת שמחתי שהיא נפתחה. ומיהי האישיות עליה כולכם רומזים אדותיה? בהצלחה, טלי

17/08/2003 | 22:36 | מאת: שמחת אמת

תודה על התגובות. אני מתלבטת בין ללמוד תואר שני ואז לעשות את ההתמחיות הספציפיות לבין ללמוד אותם ישירות. מצד אחד אני מאוד רוצה כבר ללמוד את התחום ובעיקר את החלקים האומנותיים שבו (ציור, תנועה, אומנות פלסטית ועוד)ומצד שני ההגיון אומר לי...קודם תואר שני ואח"כ את השאר. לגבי בן גוריון השילוב הינו מעניין אך הרושם שלי שהדגש הוא יותר על התרפיה, ועל חלקים יותר סיפרותיים, דרמה, ביבלותרפיה, ופחות על האומנות עצמה. כמו כן המרצה המדהימה היא רחל לב, שהיא שם דבר ב"ציורי ילדים "ובעוד נושאים אחרים.

10/08/2003 | 20:24 | מאת: גלית

לבתי בת השש יש בעיה ריגשית ( נערך לה איבחון בהמלצת הגננת) כאשר שואלים בגן שאלות היא אינה משתתפת למרות שהיא יודעת את התשובות.( בקרב המשפחה המצב שונה לגמרי, היא ילדה פתוחה, אהובה, ובוגרת( היא בת זקונים ) התחלנו בטיפול באומנות , ולאחר מפגשים מועטים היא לא הסכימה לבוא שוב. רציתי לדעת כיצד אפשר לעבוד איתה בבית לחיזוק הביטחון העצמי, וכן אם יש מקום מומלץ לטיפול באומנות, או שם של מטפלת מוסמכת שתגיע אל ליבה. אנחנו גרים באיזור השרון.

12/08/2003 | 00:07 | מאת: דנה

ראשית יש לי שאלה -מדוע הילדה הפסיקה ללכת למטפלת באומנות? אחרי כמה זמן? ומה אמרה המטפלת על כך? כי בדר"כ בהתחלת טיפול יש שלב של התנגדות לטיפול והילד מתנגד ללכת, השאלה מה היתה העמדה שלכם כהורים? ,האם שניכם הייתם בדיעה שהיא צריכה טיפול? וכמו כן לא ברור בכלל למה אם "היא לא עונה לשאלות בגן" - זאת הסיבה להפנות לטיפול? שאלת פעם את הילדה שלך למה היא לא עונה בגן לשאלות? האם יש לה בגן גם בעיות חברתיות ? האם תמיד היא לא עונה? או רק לגננת מסוימת? אולי שאלתי יותר מידי שאלות אבל לפני שתפנו למטפל אחר שיגדירו לכם יותר מה העיה? ואם תרצו אמליץ לכם על מטפלת באומנות .

12/08/2003 | 23:16 | מאת: גלית

10/08/2003 | 10:49 | מאת: דני

16/08/2003 | 18:26 | מאת: טלי וינברגר

דני שלום רב, בשל מחלה נעדרתי מהפורום. מקווה לשוב לכאן במהרה. בברכה, טלי

09/08/2003 | 22:38 | מאת: דני

שלום רב, אשתי היתה בקשר עם עובדת סוציאלית של הקיבוץ בו אני גר, כתוצאה מהקשר (אני ואשתי חיים בנפרד) היו מהלכים מסוימים בקיבוץ. דרשתי ממנהלת המחלקה האחראית על העובדת הסוציאלית להעביר אלי את כל פרטי השיחות הנוגעים פרופר אלי. לא שיחות טיפוליות של אשתי אלא אני מדגיש את פרטי השיחות הנוגעות אלי ואת מהלכי העו"ס. בתגובה נתבקשתי למסור ויתור סודיות של אשתי שכמובן מסרבת לכך. תגובתך תודה

10/08/2003 | 08:13 | מאת: דני (עו"ס)

ההנהלה פהלה בהתאם לנורמות המקובלות והתקנות הנוגעות לסוגיית מסירת מידע (גם אם מדובר בבך זוגתך ).

15/08/2003 | 18:52 | מאת: שלי הופמן

שלום דני, עם כל ההבנה למצבך ורצונך לדעת מה נאמר בפגישות של אישתך עם המטפלת שלה, אל תשכח שהיא המטופלת , היא זו שניגשה לטיפול ולכן המחוייבות של המטפל מבחינה מקצועית ומבחינה של ויתור סודיות היא כלפיה. עצם העובדה שהיא לא מוכנה למסור ויתור סודיות אומרת דרשני וזו זכותה המלאה. איך אתה היית מרגיש אם היית הולך לטיפול ופותח את צפונות ליבך ונפשך ולאחר מכן תכני השיחה, הטיפוליים והפחות טיפוליים היו מגיעים לידיו/אוזניו של האדם שדיברת עליו ?! זה בהחלט יהיה מאוד לא נעים ויפגע בפרטיותך, הלא כן ? זכותך כתושב הקיבוץ, ללכת לשיחות גם כן ולעזור לעצמך בעת משבר משפחתי זה, ויפה שעה אחת קודם . שתעבור תק' זו בקלות ככל האפשר, בברכה, שלי

16/08/2003 | 18:29 | מאת: טלי וינברגר

דני שלם רב, כל התשובות שקיבלת עד כה, נכונות ומדויקות להפליא. הכל נעשה בהתאם לחוק, ולאתיקה המקצועית. אני מבינה את תחושתך כצד נפגע, אבל תחשוב שזה היה יכול להיות הפוך, ואז אתה כמטופל, ייתכן והיית גם כן, כמו אישתך, מעוניין לשמור על פרטיותך. כל טוב, טלי

07/08/2003 | 19:45 | מאת: איריס

שלום, בקרוב אני אתחיל בשיטה ביופידבק על מנת להיגמל מתלישת שיער. השאלה היא: אם במהלך הטיפול יש חשיבות לשער שעל הראש או שאני יכולה לעשות קרחת (בלי קשר לטיפול)? תודה איריס

לקריאה נוספת והעמקה
16/08/2003 | 17:46 | מאת: שלי

שלום איריס אני מכירה באופן כללי את שיטת הביו-פידבק, ההגיון שלי אומר שדרך שיטת טיפול זו של משוב -ביולוגי לומדים , ורוכשים התנהגות חדשה שבעזרתה נגמלים בין היתר מהרגלים רעים. עכשיו, אם בין כה וכה לה יהיה לך שיער על הראש , איך תדעי אם השיטה פעלה והשפיעה עלייך. הנקודה החשובה בטיפול היא שהגירוי נמצא זמין לך, אבל בעקבות הכלים החדשים שרכשת את יודעת ומצליחה להתמודד טוב יותר עם ההתנהגות המזיקה. זה לא כמו אלכולהול או שוקולד להבדיל שאת יכולה להרחיקם מהישג ידך. פה מדובר על שיער שמהווה חלק אינטגרלי מגופך והריפוי הוא שהוא אכן יהיה חלק ממך ושלא תרחיקי אותו. אם תוכלי, אשמח לשמוע על השיטה, והאם היא עזרה לך, ואיך כדי שאוכל לעזור לאנשים נוספים. בברכה, ובהצלחה שלי

16/08/2003 | 18:32 | מאת: איריס

הי שלי, קראתי את התשובה שלך והתרשמתי מאוד מהדרך שבה הסברת את הדברים. כשכתבתי את המייל הזה הייתי די בעצבים כי יוצא לי לבזבז הרבה זמן במעשה זה והתוצאה היא קרחות. זה פשוט מעצבן. אז חשבתי שקרחת תעזור לי לפתור את בזבוז הזמן בלבד! בשבוע הקרוב אני אתחיל את הטיפול הזה ואני מאמינה שהדרך הזו תתאים לי. מקווה לא להתאכזב אני אשמח לספר לך בכל דרך שתרצי איריס

22/08/2003 | 01:30 | מאת: איריס

הי שלי, הייתי בטיפול הראשון - די כללי. חיברו אותי לאלקטרודות וראיתי על מסך המחשב עד כמה אני רגועה. נסיון להבהלה לא עבד כי נשארתי רגועה והגרף המשיך לרדת - דבר המעיד על כך שהייתי מאוד רגועה באותו הזמן. ניתנו לי תרגילי נשימות. וכן הסבר על כך שאני יכולה לשלוט על המחשבות שלי. הוסבר לי כי לאחר כיווץ של שריר באה הרפיה ולכן ניתנו לי תרגילי כיווץ/הרפייה של השריר (ביצוע אגרוף והרפייה) במצב שבו אני נוגעת בשיער. הכיווץ/הרפיה צריך להעשות במשך 2-6 פעמים באופן רצוף - דבר אשר מוביל להרפייה. וזהו... יום נעים. איריס

16/08/2003 | 18:32 | מאת: טלי וינברגר

איריס שלום רב, השאלה הראשונה שיש לשאול היא האם את תולשת רק את שערות ראשך, או ישנם מקומות נוספים. והיה וישנם מקומות נוספים אזיי את יכולה בקלות להסתפר, אם לא...המתיני עם התספורת עד גמר הטיפול. בברכה, טלי

06/08/2003 | 02:17 | מאת: חולדה

שלום. אני סטודנטית שוף שנה א' בעבודה סוציאלית. באוניברסיטה שאני לומדת בה,העבודה המעשית מתחילה בשנה השנייה, והעבודה המעשית מטרידה אותי. אני מודעת לכך שהסטודנטים ילוו בהדרכה צמודה, ויופעל מנגנון שאמור לתמוך, אבל אני לא רואה את עצמי מטפלת 'על באמת' באנשים! גם לאנשים הקרובים אלי אני לא מסוגלת לתת תשובות הולמות וסיוע כשצריך. איך אני אמורה לטפל באנשים? השאלה הזאת ממש מפריעה לי. חשבתי כבר לנטוש את המקצוע לטובת משהו אחר, אבל אני באמת נהנת מהלימודים! ככל שהזמן עובר אני חושבת על זה יותר ויותר. אני מתלבטת מה לעשות. אם יש הצעות כלשהן- הן תתקבלנה בברכה. תודה

07/08/2003 | 01:08 | מאת: דני

החששות שלך הן אוניברסליות כמעט. התלבטותך מעידה לדעתי על יושר פנימי. אל תמהרי, לעזוב את המקצוע, תזרמי עם התהליך ואז תחליטי .

07/08/2003 | 23:02 | מאת: רקפת

החששות שלך הם טבעיים בהחלט. כמעט כולם מרגישים את זה בעיקר כשמדובר בטיפול באנשים שיש בו גם אחריות רבה. אני חושבת שזה אפילו חשוב לחשוש משום שזה מראה על הרצון שלך לעזור ועל כבדות הראש שבה את לוקחת את הנושא. אני רוצה להזכיר לך שאת לא צריכה לתת לאנשים תשובות או עצות. הפתרונות לא אמורים לבוא ממך אלא מהם ולא תמיד יש פתרונות. מותר לטעות ואל תשכחי שגם המטופלים יודעים שאת "בשר טרי" בנושא. אפילו יש בזה משהו חיובי כי סטודנטים מטפלים במעט אנשים ויש להם יותר זמן ומוטיבציה לעזור ולפעמים זה יותר חשוב מהניסיון המוכח בשטח. תזכרי שמותר לטעות ומותר להתנסות. זה לא ניתוח מוח. הכי חשוב זה מערכת היחסים שנרקמת בינך לבין המטופל. אני מציעה לך לא לברוח אלא לנסות. אצלי באופן אישי החששות עברו לאחר שהתחלתי לטפל באנשים והיום אני יודעת שזה היעוד שלי. אני לא בהכרח אומרת שזה מתאים גם לך אבל אל תברחי לפני שתנסי. תנסי ואז תחליטי. בהצלחה. מקווה שעזרתי.

13/08/2003 | 11:36 | מאת: רן

המשיכי ללמוד נושא זה , המושגים שלך לעזור לאנשים קצת מוטעים כאשר תכנסי למערכת עבודה מסויימת , תקבלי הדרכה. רצוי וכדאי לעבוד בנושא ילדים אתגר אמיתי.

14/08/2003 | 13:12 | מאת: חולדה

תודה על התשובה. והאמת, התחום ש"התבייתתי" עליו הוא נפגעי טרור. אבל מה שכן,אני מחפשת התנדבות בתחום לשנה הבאה.באזור המרכז.אני אשמח להצעות.

06/08/2003 | 01:47 | מאת: ננה f

שלום לך טלי , הפורום נעים וכיף וזפזפ ואני מוצאת עניין בשאלות הטיפוליות יותר . אני מחפשת חונך לשנה"ל הבאה לבני בן 13 בחט"ב רגילה בהרצליה למטרת שילוב חברתי ושיפור תקשורת , בשעות הלימודים . ראיתי קודם בפורום שהמלצת להכנס ל-www.isassw.org.il למטרת דרושים אבל אי אפשר לי להכנס לכתובת ההיא נותן כניסה אסורה..משהו.. איפה אפשר לפרסם לבוגרי עו"ס ומרפאים באמנויות כי שנת הלימודים מתקרבת? תןדדה ננה f

לקריאה נוספת והעמקה
09/08/2003 | 09:15 | מאת: נירה

שלום רב, ישנו אתר של האגוד המקצועי למטפלים באומנות שבאמצעותו ניתן לפרסם את בקשתך. כתובתו: WWW.yahat.org/2002/ בהצלחה

13/08/2003 | 11:39 | מאת: טל

המחלקה לשירותים חברתיים בעיריה בעיר את מתגוררת תתן לך מענה לכך או היחידה בעיריה למתנדבים.

16/08/2003 | 18:35 | מאת: טלי וינברגר

ננה שלום רב, בהמשך להצעותיהם של שאר הגולשים, אני רוצה להוסיף שאפשר לפקסס לבתיה"ס לפסיכולוגיה/עבודה סוציאלית/ ריפוי בעיסוק/ פיסיותרפיה מודעת דרושים בהתאם לדרישותייך. מזכירויות בתי הספר יתלו את המודעות.... בברכה, טלי

05/08/2003 | 16:42 | מאת: מיה

היכן ניתן ללמוד תרפיה באומנות בכדי להיות מטפלת מוסמכת ולהיות מוסמכת לעבוד בבתי חולים במחלקה להפרעות אכילה ? הנני חדשה בתחום,עלת תואר ראשון בסוציולוגיה וכלכלה התחום נשמע לי מענין מאד. האם אתם מכירים מישהו שעוסק בתחום ושניתן להתייעץ עימו?

06/08/2003 | 14:13 | מאת: תמר

תרפיה באומנות את יכולה ללמוד או- בבית-ברל או בלסלי, ויש גם במכללות , תכנסי לאתר של יהת, אישית ממליצה על בית-ברל! ברגע שאת מטפלת באומנות מוסמכת את מבקשת להוציא רשיון ממשרד הבריאות ואז את יכולה לנסות לחפש עבודה בבתי-חולים , הבעיה שאין הרבה תקנים למטפלים באומנות בבתי-חולים, אבל אולי זה ישתנה בעוד 3 שנים! ועד אז יש לך מלא זמן לברר, ואפילו להתקשר לבית החולים ולשאול אם מישהי עובדת שם כמטפלת באומנות ואז גם תוכלי לנסות לעשות את הפרקטיקום שלך שם ולהתנסות בעבודה הזאת. בהצלחה

07/08/2003 | 13:15 | מאת: מיה

תודה על התגובה. ממה שביררתי עד כה הבנתי שבבית ברל לא מקבלים תואר שני והשאלה אם תואר שני לא נדרש בתחום. רק בלסלי מעניקים תואר שני. האם שמעת עליהם משהו או את מכירה מישהי שלמדה שם ? תודה רבה מראש על התגובה

07/08/2003 | 13:20 | מאת: מיה

תמר הי! שאלה נוספת ששכחתי לשאול: האם את עוסקת בתחום, האם מצאת עבודה דרך ההתנסות המעשית ? שוב תודה מיה

06/08/2003 | 15:42 | מאת: דליה

תרפיה באמנות ניתן ללמוד בשלוחת אוני' לסלי. הבוגרים מקבלים תואר שני של אוני' לסלי המוכר ע"י המוסדות בארץ בנוסף להכרה ולהסמכה של משרד הבריאות.את מוזמנת לקבל פרטים נוספים בדוא"ל חוזר, או בטל' 09-8656501.

14/08/2003 | 23:27 | מאת: חוה

רצוי מאוד שתכנסי לאתר י.ה.ת www.yahat.org תוכלי שם לקבל את כל המידע הדרוש לפני תחילת הלימודים. לגבי תואר שני - בעוד 5 שנים כל תכניות ההכשרה יתנו תואר שני. כיום זה לא נדרש, לא לפי קריטריוני משרד הבריאות ולא לפי קריטריוני האיגוד היציג של המטפלים - י.ה.ת. במשך הזמן, כנראה שיהיו השלמות לתואר שני למי שיסיים לימודי תעודה. חשוב שיהיו לך 600 שעות אמנות ותואר ראשון טיפולי, או כל תואר ראשון בתנאי שתשלימי 4 קורסים בפסיכולוגיה (ראי באתר יהת). כל התוכניות המוכרות מצוינות באתר ואת צריכה לבחור לפי המתאים לך (ימי לימוד, שכר וכו'). שיהיה לך בהצלחה חוה - מזכירת י.ה.ת

16/08/2003 | 18:38 | מאת: טלי וינברגר

מיה שלום רב, לשמחתי ניתן לך כל המידע (שלפחות אני יודעת אותו כך) כל הכבוד לגולשים החרוצים!!! בברכה, טלי

שין שלום רב, בכל שנה הדרישות משתנות מעט. הכי כדאי בעיני להתקשר לביה"ס לעבודה סוציאלית, לאגף של הלימודים המתקדמים, ולברר איתם. בהצלחה, טלי

על עמדות כלפי חולי נפש ושילובם בחברה, ורציתי לדעת אם יש למישהו מידע על מקומות בהם משלבים חולי נפש בחברה. המנחה שלי בעבודה אמרה לי על מקום בכפ"ס בשם בית אנוש אבל עדיין לא מצאתי עליו כלום. אשמח אם תוכלו לעזור לי, תודה רבה.

03/08/2003 | 17:07 | מאת: טלי וינברגר

ענבר שלום רב, להערכתי כדאי לך לפנות למרכזי שיקום מקצועי בערים השונות, ולבדוק אצלם. שיהיה בהצלחה, טלי

את יכולה לפנות לכישורית זה באזור הצפון - ישוב של אנשים עם צרכים מיוחדים שגם משולבים במקומות שונים, וגם יש כפר נוסף שנקרא -כפר תקוה בטבעון שגם יוכלו לענות לך על השאלות הללו. בהצלחה

06/08/2003 | 18:26 | מאת: ענבר

28/07/2003 | 16:37 | מאת: רקפת

שלום. אני בת 27, גרה בחיפה ומעוניינת מאד להתנדב בקהילה. בעיקר הייתי רוצה להתנדב בנושא שקשור בהפרעות אכילה או בילדים. למישהו יש רעיון לאן אוכל לפנות?

03/08/2003 | 17:10 | מאת: טלי וינברגר

רקפת שלום רב, למיטב ידיעתי יש מרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, אולי כדאי לפנות אליהם. לגבי ילדים, יש המון אפשרויות, ואת יכולה אולי להתייעץ עם עובדת סוציאלית מקומית (שרות רווחה וכדומה). בהצלחה, טלי

28/07/2003 | 14:55 | מאת: קרן

אני מסיימת עכשיו תואר ראשון בחינוך וסוציולוגיה, חשבתי להמשיך לMA בטיפול באומנות, איפה אפשר ללמוד את זה לתואר שני מוכר? עדיף אוניברסיטה...

קרן שלום הנך מוזמנת להכנס לאתר י.ה.ת (האיגוד הישראלי המיצג את המטפלים באומנויות). www.yahat.org חוה

03/08/2003 | 17:14 | מאת: טלי וינברגר

קרן שלום רב, את יכולה לבדוק באתר של יה"ת. כפי שחוה שהציעה לך, וכמו כן את יכולה לעשות חיפוש בפורום זה, לשאלות דומות, להן כבר עניתי בעבר באריכות. בהצלחה, טלי

06/08/2003 | 15:33 | מאת: דליה

שלוחת אוניברסיטת לסלי היא המקום היחיד בארץ בו אפשר ללמוד תרפיה באמנות לתואר שני ברשיון המועצה להשכלה גבוהה. את יכולה לקבל מידע טלפוני וחומר כתוב אם תפני לטל' 09-8656501 או בחוזר לדוא"ל. בהצלחה.

26/07/2003 | 20:37 | מאת: אור

שלום לכולם, רציתי להציג בפניכם שלוש שאלות משמעותיות: 1). האם מישהו מכיר את תוכנית הלימודים של המוסמך לגיל הרך בירושלים ויכול לספר לי תנאי קבלה ותוכנית לימודים? (ביה"ס לע"ס) 2). היכן מומלץ לחפש עבודה עם ילדים? 3). האם נכון שבזמן בחירות לרשויות מקומיות אסור לקבל עו"ס לעבודה ? תודה מראש!!!

03/08/2003 | 17:15 | מאת: טלי וינברגר

אור שלום רב, לצערי אין לי תשובה על אף אחת משאלותיך, כיון שאינני מכירה את תוכניות הלימוד בירושלים, אינני מעורבת בתחום הטיפול בילדים, ואינני מכירה את חוקי הרשויות המקומיות. מצטערת. בברכה, טלי

לטלי ולכל חברי הפורום שלום . אני אמא לנער בן 13 בעל קשיים בתחום התקשורת הבינאישית אך עיקר קשייו -מיומנויות חברתיות נמוכות (מקריאת שפת גוף ופנים , הבנת רמזים חברתיים,לשון כפולה ועד קושי ביצירת חברים ושמירה על האינטראקציה איתם..) .ויש מה לשפר גם בתחום כישורי חיים . האם עו"ס זוהי כתובת אפשרית לטיפול , ואם כן- האם ישנם עו"ס שמתמחים ספציפית בזה, באזורנו - אזור השרון ? תודה ננהf

ננה שלום רב, מזה שנתיים פועל בחוג לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב פרוייקט בשם "עוצמה לילד ולמתבגר". פרוייקט זה הינו ייחודי מסוגו בארץ, ומטפל בילדים בעליי קשיים חברתיים כבנך. הטיפול במסגרת זו נעשה באמצעות קבוצות חוויתיות ולימודיות (טיפוליות) בהתאם לגיל הילד. בנוסף, קיימת חובה על לפחות אחד ההורים להשתתף בקבוצת הורים (בשעות חופפות לקבוצת הילדים), שכן ביכולת ההורים לסייע ולייעל את העבודה עם הילד. הקבוצות מופעלות ע"י עובדות סוציאליות מנוסות, ומנוהלות ע"י פרופ' תמי רונן. אני ממליצה בחום לפנות אליהם בטלפון: 036409060. שיהיה בהצלחה!

לננה שלום מזה כשנתיים אני עובדת כסייעת טיפולית לילד בן 6 עם קשיים דומים לשל בנך. ממליצה לך בחום לברר קצת על "תסמונת אספרגר" - מקור מומלץ להתחיל ממנו ברשת הוא אתר האגודה www.asperger.org.il הילד שאני עובדת איתו אגב הוא מקסים, חמוד ונבון להפליא. שלא תרגישי שאני נדחפת ונותנת שמות, זה פשוט מאד עוזר לאבחן, כי אפשר מאד לעזור והשיפור הוא עצום.

לננה שלום מזה כשנתיים אני עובדת כסייעת טיפולית לילד בן 6 עם קשיים דומים לשל בנך. ממליצה לך בחום לברר קצת על "תסמונת אספרגר" - מקור מומלץ להתחיל ממנו ברשת הוא אתר האגודה www.asperger.org.il הילד שאני עובדת איתו אגב הוא מקסים, חמוד ונבון להפליא. שלא תרגישי שאני נדחפת ונותנת שמות, זה פשוט מאד עוזר לאבחן, כי אפשר מאד לעזור והשיפור הוא עצום. אם תרצי ליצור איתי קשר אשמח, פשוט תשאירי הודעה בפורום ואחזור אליך.

לננה שלום מזה כשנתיים אני עובדת כסייעת טיפולית לילד בן 6 עם קשיים דומים לשל בנך. ממליצה לך בחום לברר קצת על "תסמונת אספרגר" - מקור מומלץ להתחיל ממנו ברשת הוא אתר האגודה www.asperger.org.il הילד שאני עובדת איתו אגב הוא מקסים, חמוד ונבון להפליא. שלא תרגישי שאני נדחפת ונותנת שמות, זה פשוט מאד עוזר לאבחן, כי אפשר מאד לעזור והשיפור הוא עצום. אם תרצי ליצור איתי קשר אשמח, פשוט השאירי תגובה בפורום ואשוב אליך.

24/07/2003 | 18:35 | מאת: יעל

שלום, רציתי לדעת מהם לימודי הפסיכוטראפיה, איפה אפשר ללמוד את זה ומהם תנאי הקבלה?

03/08/2003 | 17:20 | מאת: טלי וינברגר

יעל שלום רב, פסיכותרפיה הינה במשמעותה הפשוטה טיפול נפשי. למעשה כל אדם שסיים תואר שני טיפולי או דוקטורט (לא פחות מתואר שני) יכול להגיש מועמדות להתקבל לאחד מבתי הספר לפסיכותרפיה בארץ. הלימודים בבית ספר שכזה מתמקדים בחלק הקליני באופן משמעותי וספציפי. בברכה, טלי

24/07/2003 | 18:24 | מאת: מור

הי, אני כבת 30 בעלת תואר במדע ההתנהגות, שוקלת לעשות הסבה לעבודה סוציאלית. עד כה עבדתי קצת במשאבי אנוש וגם בניהול. למדתי בעקרון כדי לעבוד בעבודות טיפוליות עם אנשים, אבל עם הזמן הבנתי שבלי תעודת עובדת סוציאלית אני לא אגיע רחוק, ובינתיים אני מסתפקת בעבודות אחרות (כיום אני עוסקת בשיווק). שאלתי היא אם אלמד האם מובטח לי שאמצא עבודה בתחום, או שגם הפעם יש סיכוי שלא יצא מהלימודים כלום ? והאם השכר הוא כל כך נמוך כפי שאומרים ? בכל אופן אני מודה שלא ממש בא לי ללמוד, במיוחד בשל העובדה שאני מועונינת להכנס להריון בקרוב. אנא כתבו לי מה דעתכם, תודה.

03/08/2003 | 17:24 | מאת: טלי פרידמן

מור שלום רב, השאלה שלך האם ללמוד או לא, זו שאלה שראשית עליך לשאול את עצמך, מה באמת את רוצה לעשות בזמן הקרוב, ואיפה את היית רוצה לראות את עצמך בעתיד היותר רחוק, מבחינה מקצועית. אם בכל זאת תחליטי להמשיך וללמוד עבודה סוציאלית, אזי השכר כיום אינו מלהיב במיוחד, ואין היצע מרובה של עבודות, א ב חל אל תשכחי שכל מצב המשק כיום גרוע מאד, כך שמצב התעסוקה של העובדים הסוציאליים ישתפר (להערכתי) יחד עם השתפרות המשק בעתיד. שיהיה בהצלחה, טלי

24/07/2003 | 15:04 | מאת: רינת

שלום לכולם... אני מסיימת בימים אלו את התואר הראשון שלי בעבודה סוציאלית. יש שתי שאלות שמטרידות אותי וקיוויתי שתוכלו לתרום מהידע והניסיון שלכם בקשר להן: 1. אני מעוניינת למצוא עבודה בתחום בריאות הנפש ברחובות וסביבותיה. יש איזושהי דרך להשיג רשימה של מוסדות טיפוליים באיזור?. 2. האם מקובל לציין בקורות החיים את מקומות ההכשרה המעשית שהייתי בהם במהלך הלימודים? לצערי לא עבדתי בעבר בתחום או בעבודה אחרת, ועל כן אין לי כל כך מה לכתוב בקורות חיים, ולכן אני מתלבטת. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
25/07/2003 | 20:36 | מאת: תמר

לשאלתך השניה- כן את יכולה לכתוב את ההתנסות שלך בלימודים, וגם יכולה אפילו לבקש מהמקומות הללו מכתבי המלצה. לשאלתך הראשונה - את יכולה לחפש באתר : http://makom-m.cet.ac.il/pages/main.asp תוכלי למצוא שם רשימה של מקומות אפשריים לעבודה, כמו כן תפני ליחידות לבריאות הנפש -של קופות החולים באזור מגורייך. בהצלחה

26/07/2003 | 12:26 | מאת: ה"א

את יכולה לשלוח אלי קורות חיים לפקס 5362324

03/08/2003 | 17:26 | מאת: טלי וינברגר

רינת שלום רב, קיבלת תשובות מצוינות. אין לי ולו מילה אחת להוסיף. שיהיה בהצלחה, טלי

שלום, לשמחתי התקבלתי ואני מתחיל באוקטובר הקרוב את לימודי ההשלמות לתואר שני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה (יש לי תואר שני נוסף במנהל עסקים). אשמח ללמוד ולשמוע מה יש לכם לספר על התוכנית, דגשים, המלצות, איפה אפשר ללמוד על כיוונים עתידיים, איפה כדאי לבצע עבודת שדה באיזור המרכז וכל מידע אחר שלדעתכם יוכל לתרום לי. תודה, עופר.

עופר שלום, לצערי, אינני מכירה את התוכנית של אונ' חיפה, אך אני מאחלת לך המון המון בהצלחה, וכמובן - מזל טוב על התקבלותך.... בברכה, טלי

תודה

אשמח מאוד לקבל תשובה לשאלה שמעסיקה אותי זה זמן רב. בכוונתי ללמוד השנה עבודה סוציאלית, אבל אני מלא חששות לגבי הכדאיות שבדבר. הבנתי משיחות עם עובדים סוציאליים שהמשכורות ממש נמוכות( 4000 ש"ח ברוטו וזה נשאר כך), מלבד זאת העבודה מאוד מתסכלת, העובדים מרגישים שאין בכוחם לעזור לפונים, אין להם את הכלים לעזור. העובדים הסוציאליים נתקלים לא אחת באלימות פיזית ונפשית ואפילו זכור לי מקרה במגדל העמק בו אדם שהיה מטופל בשירותי הרווחה ירה בעובדות סוציאליות, לפחות אחת נרצחה. אשמח לקבל תגובות לשאלה. הדבר האחרון שאני רוצה זה ללמוד 3 שנים ולהתאכזב מהמקצוע. *יש לי עוד 3 חודשים עד פתיחת שנת הלימודים הקרובה האם ניתן להיכנס למסגרת כלשהי שבה תינתן לי האפשרות ל "טעום" ממה שצפוי לי לאחר סיום הלימודים?.

היי ערן התלבטות היא הדבר טבעי לפני לימודים, לא רק בעבודה סוציאלית לדעתי מקצוע זה הוא כל כך יחיד ומיוחד, כל כך מקסים שאין שני לו, נכון שבמקומות רבים המשכורות לא בשמיים, ולא תתעשר אם תעבוד בלשכת רווחה זו או אחרת.... אולם יש גם מקומות שמרוויחים אחרת אבל להערכתי זה עוד מוקדם לדבר על כך... לגביח "הסיכונים", נכון שעובדות לא פעם שילמו בחייהן... אבל מי הבטיח לנו "תעודת ביטוח" לחיים?? גם מוכרת בחנות נרצחה, וגם נהג מונית.... אני כן חושבת שמי שנכנס לכזה מקצוע צריך מאוד מאוד לאהוב את זה ולהיות אדם מיוחד בעיקר לנוכח העובדה כי לא פעם אנו מגלים עובדים/ עובדות שאני לא חושבת שצריכים להיות שם. לגבי היכולת לעזור, אין ספק שלא פעם נתקלים בקירות אטומים ועוד.. אבל אסור לשכוח שהשמיים הם הגבול, ושמי שנכנס למקצוע בא על מנת לשנות, ובמידת הצורך גם להזיז חומות, אז נכון שזה לא קל, ולא פעם צריך להילחם אבל בשביל זה אנו פה ואף אחד לא הבטיח לנו "גן של ורדים", זו עבודה קשה אך עם המון סיפוק בעשייה. אם החיפוש לך הוא אחרי מקום נוח, שהכל מוכן ופרוס לפניך, אז אולי אתה צריך לבחון את הדברים ולדבר עם עוד אנשים/ עובדים.... המון הצלחה נועה

אם זה באמת מה שאתה רוצה- לך על זה. אם תרצה לפרנס משפחה- עדיף שתבחר משהו אחר !!

20/07/2003 | 15:00 | מאת: ליאור

שלום לכולם. ראשית אני רוצה לציין את העניין והרצינות שמצאתי בפורום הזה. נעים לראות שיש הרבה שאלות, התייחסויות ואנשים שאכפת להם. (בכל זאת יש משהו בעו"סים...) באשר אלי - אני סיימתי החודש את לימודי הב"א בעבודה סוציאלית ואני ממשיכה במסלול ישיר למ"א בתחום הקליני. כן, על אף הביקורת שיש על התחום אצל עוסים רבים וגם באתר זה. השנה היתי במסגרת לימודי השדה במחלקה פיסיכאטרית והיתה לי חוויה מאוד מרתקת וממלאת שהובילה אותי להחלטה להמשיך ללמוד. וכעת לשאלתי - התחלתי בחיפושי עבודה, כאשר אני מחפשת בעיקר בתחום בריאות הנפש ומעדיפה במוסדות ציבוריים ולא פרטיים. בעיתונים כמעט ולא מצאתי מודעות מלבד לחברות סיעוד פרטיות. האם ידוע למישהו על אתר באינרנט בו מתפרסמות מודעות דרושים של עו"סים? איך יודעים איפה מחפשים? מאיפה להתחיל את חיפושי? אשמח על כל תשובה או התייחסות. להת' ליאור

לקריאה נוספת והעמקה
20/07/2003 | 22:42 | מאת: סיגל.ל

ליאור שלום! ראשית, מזל טוב לרגל סיום התואר. אכן תהליך חיפוש עבודה הו עניין לא קל, במיוחד בתקופה זו, אבל את זה את ודאי כבר יודעת. הייתי מציעה לך לפנות לכל מסגרת שמעניינת אותך, להציג עצמך ואף לשלוח פקס עם קורות חיים, אף אם אין צורך מיידי בעו"ס במקום (שלח לחמך...) בהצלחה!

20/07/2003 | 23:25 | מאת: טלי וינברגר

ליאור שלום רב, ראשית, מזל טוב על סיום הלימודים, ובהצלחה בהמשך הלימודים למ.א הקליני (בוודאי בבר אילן, נכון?). לגבי חיפוש עבודה, צר לי לאכזב אותך ולספר לך שהיצע העבודות לעו"סים הוא מצומצם בימים אלו מוכי אבטלה וקיצוצים במשק. ישנו אתר של איגוד העו"סים בו מתפרסמות גם מודעות דרושים, אולי בכל זאת משהו שם יתאים לך. http://www.isassw.org.il/ מקווה שעזרתי... שיהיה בהצלחה, טלי

19/07/2003 | 21:51 | מאת: מוריה

אני רוצה ללמוד תרפיה באומנות ואני לא יודעת מה הכי כדאי ללמוד בתואר הראשון? אולי יש לך המלצות?

לקריאה נוספת והעמקה
20/07/2003 | 23:27 | מאת: טלי וינברגר

מוריה שלום רב, השאלה היא מה את אוהבת? מה מעניין ומסקרן אותך? האם תחום האומנות ? אולי פסיכולוגיה או עבודה סוציאלית? ואולי בכלל חינוך? כדי ללמוד תרפיה באומנויות אפשר ללמוד מקצועות רבים בתואר הראשון, והבחירה באחד מהם תיהיה לפי נטיות ליבך וכישוריך. בהצלחה, טלי

06/08/2003 | 16:13 | מאת: דליה

כדי להתקבל ללימודי תרפיה באמנות את יכולה ללמוד תואר ראשוןטיפולי דוגמת פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, חינוך מיוחד וכדומה או תואר ראשון אחר בתוספת קורסי השלמה בפסיכולוגיה, כמו כן את צריכה רקע באמנות: לימודי ציור/פיסול/רישום.

18/07/2003 | 18:12 | מאת: סתם מישהי

זו בל או טל או איך שלא תרצי לקרוא לי, כלום לא עובר, היחידה שהיתה איתי ועזרה לי עזבה אותי אין לי מושג למה, פשוט היא לא עונה לי יותר לטלפונים, מרגישה כל כך לבד וכל כך בדיכאון, כל כך צריכה מישהו עכשיו להיות איתו ושיחבק אותי אבל אין אף אחד! פשוט לבד לגמרי! כל הצלקות על הגוף מכל המיקרים כבר הורגים אותי ונמאס לי... אני חלשה ואין לי יותר כוח...

20/07/2003 | 23:30 | מאת: טלי וינברגר

טל/בל יקרה, חולשה, אין כוחות, יאוש והמון המון לבד....כל אלו זועקים ממכתבך וזה אפילו כואב לקרוא, אז אני בטוחה שזה כואב עד מאד לחוות את זה.... אני כאן, תמיד, ואת מוזמנת לכתוב כאן. פרט אליי יש כאן עוד הרבה אנשים טובים וחכמים שיוכלו לתמוך, להקשיב ולהיות איתך...והנה תראי שאת כבר לא כל כך לבד.... אני איתך חמודה. מחכה לשמוע ממך... טלי

21/07/2003 | 18:36 | מאת: אני

פשוט רוצה שהכל כבר יפסק שלא יקרה יותר כלום, שאני יוכל להמשיך הלאה... שאני ירגיש שיש לי חיים אמיתיים, לא יודעת איך הכל התחיל ולא יודעת מתי הכל יסתיים... לא רוצה להגיע לגיל 19! לא מסוגלת יותר... כל היום כל המחשבות רצות בראש... רוצה שמישהו באמת יהיה שם, ואותה אחת שבאמת הייתי צריכה הלכה.... רק צריכה חיים אחרים...

17/07/2003 | 11:57 | מאת: לילך

שלום סיימתי לימודי תואר ראשון לפני כשש שנים. במהלך זמן זה עבדתי עם הפרעות אכילה שנתיים, קצת עם קשישים (לא משמעותי) וקצת עם סמים. לפני שנתיים התחלתי בלימודי תואר שני בע"ס קלינית בבר אילן, סיימתי שנה ראשונה וכרגע אני בהפסקה בשל לידה. אני מעוניינת למצוא עבודה במקצוע בהיקף מאוד מצומצם ובמסגרת ייחודית\גמישה. אם מישהו יודע על משהו, שמע, מכיר אני מאוד אשמח לדעת גם. תודה בכל מקרה לילך

20/07/2003 | 23:32 | מאת: טלי וינברגר

לילך שלום רב, אין לי ידיעה כרגע למשרה במתכונת אותה את מחפשת, לצערי. בכל מקרה שיהיה במזל טוב על הלידה ובהצלחה בחיפוש העבודה... טלי

אני מחפש מטפלת באומנות לאיזור באר שבע לפנימיה טיפולית לבנות. האם ישנה חוברת או מקור מידע שמאגד את כל המטפלים. ובכלל מה העלויות של שעת טיפול באומנות והאם יש סיכויי להשיג מישהי במחיר סביר?

לקריאה נוספת והעמקה
20/07/2003 | 23:33 | מאת: טלי וינברגר

אילן שלום רב, אכן יש מקום כזה והוא נקרא יה"ת, איגוד המטפלים בהבעה ויצירה, ואפילו יש להם אתר ברשת www.yahat.org בהצלחה, טלי

15/07/2003 | 02:38 | מאת: אננה

אני הייתי רוצה לברר איך להגיע לקבוצות של תרפיה באומנות לאנשים ען הפרעות אכילה. תודה! אני מאות מצפה לתשובה.

לקריאה נוספת והעמקה
16/07/2003 | 03:18 | מאת: טלי וינברגר

אננה שלום רב, ככל הידוע לי, מתקיימות קבוצות כאלו במחלקה להפרעות אכילה בבי"ח תה"ש. תבררי אצלם... בהצלחה, טלי

14/07/2003 | 23:23 | מאת: טליה

טלי שלום, באילו מקומות אפשר לעבור סדנאות קבוצתיות (שהן יותר מועילות מטיפולים פרטניים) לשיפור בטחון עצמי?

16/07/2003 | 03:19 | מאת: טלי וינברגר

טליה שלום רב, יש קבוצות כאלו בתחנות לבריאות הנפש המקומיות, לעיתים יש כאלו גם בקופות החולים, וכמובן ניתן לברר במכונים הפרטיים באזור מגורייך. בברכה, טלי

14/07/2003 | 23:15 | מאת: גלית

1. מה תפקידה של העובדת הסוציאלית? (אם תוכלי להרחיב אבל לתת תשובה כללית) 2. אילו סיבות ,לדעתך, מהוות סיבות מספקות לאדם בכדי ללמוד עבודה סוציאלית? והכי חשוב, מ-ז-ל ט-ו-ב !!!

16/07/2003 | 03:24 | מאת: טלי וינברגר

גלית שלום רב, ראשית תודה על הברכה... שנית, לשאלך, לגבי תפקיד העובד הסוציאלי עניתי כאן כבר פעמים רבות ואת יכולה לערוך חיפוש בפורום. באופן כללי, העו"ס מסייע לאנשים בעיקר במצבי משבר ומצוקה. תפקידי העו"ס מגוונים עד מאד, ומתחלקים לארבע תתי התמחויות עקריות: טיפולי (קליני), קהילתי, שיקומי ומנהלי. אבל כל מילותיי אלו אינן ממצות אפילו במטי מעט את רוחב היריעה של תפקיד העו"ס. לגבי שאלתך השניה, אני לא ממש יודעת מה לענות לך. כל אחד בוחר במקצוע מסוים מסיבות וטעמים שוהים, וכולים קבילים במידה וזה מניע את האדם ונותן לו להגשים את עצמו. אני יודעת שלא ממש עניתי לשאלתך השניה...אבל זה מכיון שאין על כך תשובה של ממש. אולי את עצמך תספרי מה מניע אותך לחשוב ללכת ללמוד ע"ס (אם בגלל זה שאלת)? בברכה, טלי

קודם כל שלום לבבי לכל חברי הפורום. אני סטודנט לע"ס בעברית. אצלנו לכל הפחות מכיוון הסגל ישנה מגמה חזקה של עידוד ע"ס קהילתית-ארגונית ופחות דגש פסיכותרפויטי (עד היום אין מגמה קלינית למוסמך)...אולי זה מסביר את המונולוג הבא... כאשר דנים בהבדל בין פסיכולוג לע"ס ברור שהתשובות לרוב מתחמקות ולא פשוטות...שהרי לפעמים, וזו המגמה בעולם וגם בארץ, ההתמקדות בעבודה הקלינית מובילה לזהות תפקיד עם פסיכולוג (רק, עם יד על הלב, לא אחת בפחות הכשרה סלקטיבית ויוקרה )... אני מאושר ושמח מהצתרפותי הקרובה למקצוע הנהדר הזה אבל לאו דווקא בכדי להיות קלינאי... לכן, כאשר מישהו בפורום שואל מה ההבדל בינינו לבין הפסיכולוגים ניתן לחפש בנרות ניואנסים בין פסיכולוגים קלינים לבין ע"ס פסיכיאטריים (והרי רק התואר הזה מראה כמה מדובר בניסיון להידמות ל-) - או, מאידך גיסא, לספר בעולם המופלא והרחב של הפרקטיקות האחרות לע"ס, חלקן משולבות בע"ס קלינית ומעשירות אותה לעין שיעור מעבר לשעה הטיפולית. בכל מקרה לכל הפורום יום נעים וליל מנוחה לקראת אתגרי המחר.

ברוך הבא ותצליח בדרכך.

16/07/2003 | 03:28 | מאת: טלי וינברגר

גיא שלום רב, לא ברור לי כל כך מה השאלה המהותית שאנחנו מפספסים. מה שתארת במכתבך נכון חלקית. חלק מהעובדים הסוציאליים פונים לתחום הטיפולי, הקליני, ואין בכך כל רע. זה לא תמיד על מנת "לחקות" את הפסיכולוגים, כיון שגישתו של העו"ס הקליני עדיין שונה בבסיסה מהגישה הפסיכולוגית הקלאסית. ישנם עו"סים רבים אחרים אשר פונים למגוון ההתמחויות האחרות של הע"ס ומפיקים מכך סיפוק רב, ועבודה שבה הם מרגישים שהם ממצים את עצמם. היש בכך טעם נפגם? לדעתי, ממש לא. בברכה, טלי

11/07/2003 | 01:26 | מאת: נועה

היי כולם... אני סטודנטים לעו"ס, או יותר נכון כבר כמעט עו"ס.. אני מסיימת השנה את הלימודים. ורציתי להגיד שזה אתר ממש נחמד, דפדפתי קצת וראיתי מספר הועות תשובות ועוד.. ומשש נחמד... אז כל הכבוד נועה

11/07/2003 | 06:05 | מאת: דן

ברוכה הבאה. ממשיכה ללמוד ? חיפשת , מצאת עבודה ? דן

11/07/2003 | 11:56 | מאת: נועה

סיימתי השנה ללמוד, עוד לא בדיוק חיפשתי עבודה, אבל גם זה יגיע... אני עדיין לא ממשיכה ללמוד, אבל השאיפה היא ללמוד ריפוי באומנות בהמשך

16/07/2003 | 03:30 | מאת: טלי וינברגר

נועה שלום ר, תודה... ואת מוזמנת להשתתף בפורום, לשאול, להגיב וכדומה. להשתמע, טלי

06/07/2003 | 00:26 | מאת: טלי וינברגר

שלום לכולם, לרגל נישואיה, טלי תעדר מהפורום עד תחילת שבוע הבא. היא ביקשה למסור כי היא מתנצלת על שלא כתבה בעצמה את ההודעה, אך בשל עומס האירועים, היא ביקשה שאעשה זאת עבורה. ובהזדמנות זו, ארצה לאחל לך טלי מזל טוב על נישואייך, מי ייתן ותזכו לרוב אושר, בריאות ושפע של אהבה. עמית למקצוע

מצטרף לאיחולים. הרבה מזל והצלחה.

16/07/2003 | 03:32 | מאת: טלי וינברגר

תודה דן על האיחולים. טלי

02/07/2003 | 19:16 | מאת: תמי

סיימתי את לימודי בעבודה סוציאלית לפני שנה, הלימודים היו עבורי מרתקים, אהבתי את התחום הטיפולי ,בשנה האחרונה הייתי בהכשרה מעשית במסגרת בריאות הנפש, היה לי מעניין ומרתק קיבלתי הדרכה מעולה ומקצועית. אבל ואבל גדול הרגשתי שהמפגש עם החולי הנפשי לוקח ממני המון אנרגיות נפשיות ונוגע בנקודות רגישות מאוד שלי. והחלטתי שאני לא מעוניינת בשלב זה לעבוד עם אוכלוסיה זו ולחפש מקום עבודה "רגוע" יותר אם יש דבר כזה. כיום אני עובדת ברווחה- בתחום של שיקום ונכויות ואין מילים לתאר את האכזבה שלי מהעבודה בשטח, יש פער עצום בין הלימודים וההכשרה המעשית, לבין העבודה בשטח. כשהייתי בראיון המנהלת הבטיחה לי הדרכה אינטנסיבית, יש טיפולים, קבוצות. אבל בשטח: עומס של תיקים, חוסר מקצועיות, שטחיות של טיפול, אין טיפול לעומק, בלי הדרכה ואם כבר יש לי הדרכה אחרי שאני לוחצת ומתעקשת זוהי הדרכה קונקרטית וטכנית, המון בירוקרטיה וסחבת, פונים שבאים רק לצורך צרכים חומריים בקיצור אכזבה ענקית וגם תיסכול - כי המקרים קשים ואין מי לדבר, לנתח, אין תמיכה וכו'.... בקיצור אני מרגישה במבוי סתום, אני מחפשת עבודה אבל לא מעוניינת בשום פנים ואופן לעבוד ברווחה או בחברות סיעוד, אחרי הכוויה היום אני לא מוכנה לעבוד במקום שלא מספק לי הדרכה, ובשלב זה אני לא מעוניינת בבריאות הנפש. יש בתוכי גם את החשש לעזוב פה, להתחיל במקום אחר, להתאכזב שוב.... בקיצור זקוקה לדעתכם ואולי עצה, הארה מהניסיון שלכם. תודה, תמי.

03/07/2003 | 16:47 | מאת: דולב

שלום תמי, מניסיוני עבודה עם חולי נפש בהחלט יכולה לגעת במקומות רגישים אצלנו ולכן אחד הדברים הכי חשובים בעבודה כזו היא מסגרת הגבולות שאנו בונים סביבנו. יחד עם זאת, אני חושב שכדאי לנצל את המגע עם המקומות הרגישים לצמיחה והבנה טובה יותר של עצמנו; דבר שבסופו של דבר יסייע לנו גם בעבודה הטיפולית. כך שהמטרה היא ליצור גבולות שיגנו עלינו מפני הדברים שאנו לא יכולים להתמודד אתם ומצד שני למוסס את אלו שיגבילו אותנו בצמיחתנו. אם את לא מעוניינת כרגע להתמודד עם חולי נפש והעוצמה הריגשית הכרוכה בעבודה כזו, אולי כדאי לחפש עבודה עם ילדים או נוער או לחפש מקומות שמטפלים בחולים "קלים" יותר. מקווה שעזרתי במשהו, בהצלחה, דולב

03/07/2003 | 22:48 | מאת: דני

את מתארת מצב מוכר וידוע. אכן הפער בין האקדמיה לבין העבודה בשטח בעיקר כשמדובר בעבודה בלשכת רווחה הינו עצום ומאכזב. צר לי שנאלצת לעזוב את תחום של בריאות הנפש כי לעתים מהווה בסיס לזינוק והתקדמות מקצועית. עבודה בשטח במסגרת ציבורית הינה קשה שוחקת ומתוגמלת גרוע כיום לנוכח גל הקיצוצים -צימצומים- פטורין קשת האפשרויות התעסוקתיות הולכת ומצטמצמת. לעובד סוציאלי בתפקיד פסיכוטרפיסט יש עתיד. עד שהגל העכור יעבור שיקלי להמשיך בלימודי מוסמך מתוך מגמה לההתמחות בפסיכוטרפיה אולי כיוון זה יתאים לשאיפותיך.

16/07/2003 | 03:34 | מאת: טלי וינברגר

תמי שלום רב, אין לי הרבה מה להוסיף להודעותיהם של דולב ודני. המסקנה העיקרית היא להקשיב למה שהלב והכוחות שלך מסוגלים ורוצים לעשות.... בהצלחה, טלי

02/07/2003 | 18:50 | מאת: גלית

מחפשת חומר של קורס בלימודי תואר שני בבר אילן. שם המרצה: דר' ליאת קוליק

לקריאה נוספת והעמקה
16/07/2003 | 03:35 | מאת: טלי וינברגר

גלית שלום, ד"ר קוליק מלמדת מספר קורסים. על איזה קורס את מדברת (אם זה עדיין רלוונטי)? בברכה, טלי

17/07/2003 | 09:11 | מאת: גלית

שם הקורס הוא תורת המינהל מיומנויות ניהול- דר' קוליק. תודה לך על התייחסותך.

30/06/2003 | 23:12 | מאת: לימור

טלי שלום הייתי רוצה לדעת מה זה בדיוק עבודה סוציאלית מה התפקידים של עובד סוציאלי? עם אלו דברים עליו להתמודד במהלך עבודתו? איך נראה סדר היום? שעות עבודה? אודה לך אם תתני לי מידע בקצרה אודות המקצוע לימור

16/07/2003 | 03:38 | מאת: טלי וינברגר

לימור שלום רב, ראי תשובתי זו: http://doctors.co.il/forums/read.php?f=419&i=6186&t=6145 ויתרה מכך ישנן תשובות נוספות, אותן תוכלי למצוא אם תערכי חיפש באתר זה. אשמח לעמוד לרשותך לכל שאלה נוספת. בהצלחה, טלי

27/06/2003 | 07:31 | מאת: רועי משגבי

אני פעיל זה כשמונה שנים בפעילות פרטית (זאת בגלל שאין ארגון או עמותה שתפעל למען ציבור זה) כדי לקדם יוזמות למען ציבור הסובלים מהפרעת ה-OCD-ההתנהגות האוסיסיבית כפייתית. היוזמה שאני מנסה להריץ זה כשנה, היא יוזמה להקמתו של מרכז סיוע מקצועי/ציבורי לחולים בהפרעת OCD ההפרעה ההתנהגותית-כפייתית. ריכזתי רשימה של אנשים פרטיים, ארגוני צדקה ועסקים גדולים שבכוונתי לשלוח להם את מכתב הבקשה לתמיכתם בהקמת מרכז הסיוע. אני מצרף להודעה זו, את הנוסח הכללי והבסיסי של מכתב הבקשה, כדי שתדעו במה אתם תומכים. בקשתי מכם היא לקבל את הסכמתכם להצטרף לתמיכה הרעיונית במה שכתבתי במכתב. כל שם נוסף יתן כובד משקל לבקשה, ויש סיכוי שיתייחסו לבקשה בכובד ראש! הפרטים שאני צריך הם אלה: 1. שם מלא (אמיתי, לא ניק) 2. עיר מגורים (אין צורך בכתובת מלאה!) 3. תואר/מקצוע/עיסוק 4. מס´ טלפון כולל קידומת (ע"מ שאפשר יהיה לברר גם אני וגם מקבל הבקשה לברר שההסכמה אינה מפוברקת) את הפרטים אפשר לשלוח לי לכתובת: [email protected] אני מתחייב בזה שהפרטים שיימסרו לי ישמשו אך ורק לרישומם במכתב הבקשה לעזרה כמצורף, או גם לשם בירור טלפוני על ידי שאכן ההסכמה איננה מפוברקת ע"י מאן דהוא. הנני מודה מאוד לכל מי שייאות להצטרף ולתמוך בברכה רועי משגבי מנהל פורום התנהגות כפייתית ************************************************** כל אחד שיצטרף יעזור מאוד ליוזמה. ************************************************** מכיוון שטכנית אי אפשר לצרף לכאן קבצי וורד, לכן אביא בהודעה הבאה קישור להודעה בפורום אחר בו ישנו המכתב בקובץ וורד.

30/06/2003 | 21:32 | מאת: טלי וינברגר

רועי שלום רב, מקווה שמאמציך יישאו פרי, בהצלחה, טלי

08/09/2003 | 04:25 | מאת: ADHD

26/06/2003 | 19:24 | מאת: דולב

שלום לכולם, יש לי תואר ראשון במדעי החברה (לא עו"ס) ועבדתי מספר שנים בתור מדריך שיקום בהוסטל קהילתי לחולי נפש. אני מחפש מקומות מיוחדים לעבוד בהם, אז אם יש לכם רעיונות אשמח לשמוע. תודה דולב

26/06/2003 | 19:40 | מאת: טלי וינברגר

דולב שלום רב, לצערי המצב הכלכלי גורם להאטה משמעותית במשרות שמתפנות בכל התחומים. לכן, כרגע, אין לי מושג לגבי משרה פנויה לפי רצונותיך. ואגב, מה זאת אומרת "מקומות מיוחדים": יש הוסטלים ונראה שבאחד כזה נהנית לעבוד...האם אתה רוצה לשנות? לא כל כך הבנתי... בברכה, טלי

28/06/2003 | 16:40 | מאת: דולב

טלי תודה. האמת שאני עוד לא בדיוק מחפש עבודה אלא מחפש מקום שנראה לי שארצה לעבוד בו בעתיד. כרגע יש לי עבודה ומלבד העובדה שהיא בתחום שלא מעניין אותי איני נחפז לדבר. ניסיתי להתקבל ללימודי תואר שני בעו"ס בחו"ל אך לא התקבלתי ואני מנסה לאסוף אינפורמציה רבה ככל שאוכל על עבודה ולימודים בתחום, בארץ או בחו"ל. מאחר שאין לי הכשרה פורמלית אלא רק נסיון מעשי של מספר שנים אני מנסה לבדוק מהן האפשרויות שלי במסגרת מגבלותי. כרגע אשמח לשמוע על כל מקום בתחום שנראה למי מכם כמקום מיוחד, מקום שבו ניתן לתרום ולהתפתח ולהיות חלק מצוות כנה ותומך. לא חייב להיות מקום שמחפש כרגע עובדים. נ.ב. אני מאד שמח שהגעתי לפורום הזה, יש לי הרושם שהאנשים פה מאוד נחמדים וחכמים - אז תודה. דולב

26/06/2003 | 18:48 | מאת: אמיר

דני, אתה פשוט מדהים. סחתיין על התשובות....

26/06/2003 | 23:41 | מאת: דני

תודה. סוף שבוע נעים דני

27/06/2003 | 14:56 | מאת: תמי

מצטרפת למחמאות, קוראת פסיבית ונהנת מהתשובות שלך, עו"ס בעצמי שנמצאת במשברון סביב המקצוע- צריכה עוד זמן כדי להביא כאן התלבטויות אבל תודה על ההארות שלך!!

26/06/2003 | 10:48 | מאת: יעל

בתי בת השמונה מתקשה ביחסיה החברתים בכיתה. האם ישנו טיפול קבוצתי באומנות לילדים? להיכן לגשת? אני גרה במרכז ללא הפסקה.

לקריאה נוספת והעמקה
26/06/2003 | 19:26 | מאת: טלי וינברגר

שלום יעל, אכן קיימים טיפולים קבוצתיים באומנויות, ייתכן מאד שקיים אפילו בבית הספר של הילדה. אני הייתי ממליצה להתייעץ עם יועצת בית הספר, והיא אמורה לדעת היכן תוכלי למצוא באזור הספציפי את הטיפול אותו את מחפשת. אם אינך מעוניינת לשתף את בית הספר, אזי את יכולה לפנות לאתר של יה"ת של המטפלים באומנויות, ולבקש מהם רשימה של כל המטפלים באזור מגורייך. www.yahat.org/2002/ בהצלחה, טלי

30/06/2003 | 10:25 | מאת: יעל

תודה .

25/06/2003 | 21:46 | מאת: בל

נפלתי, נאנסתי, נפלתי קורבן, לא יודעת איך להמשיך הלאה....:(

26/06/2003 | 19:28 | מאת: טלי וינברגר

בל יקרה, נשמע שעבר עליך משהו קשה ביותר... אני כאן. מקשיבה למילותיך... אם תירצי, את תמיד מוזמנת לכתוב.... טלי

27/06/2003 | 20:50 | מאת: בל

מרגישה שכאן הכל נגמר, גם ככה בצבא הכל רע, כלום לא מסתדר, ברגע שהם גילו את זה הורידו לי פרופיל, ולמה? בגלל שמישהו אחר פגע בי! ועכשיו מעבירים אותי בסיס ומקצוע ולא יודעת איך להמשיך הלאה, מרגישה שנופלת למטה, מרגישה שעוד שניה ההקאות חוזרות, ואין דרך חזרה לכל זה... אין לי מטפל, המטפל היחיד שבטחתי בו לא מוכן לקבל אותי אפילו, אפילו לא לשנייה... מרגישה לבד, כולם הולכים שרק שומעים, מתי כל הסיוט הזה יסתיים?

25/06/2003 | 15:28 | מאת: אביגיל פקלמן

בקרוב ייפתח קורס ללימוד טיפול באמצעות קול, ע"י תרפיסטית במוסיקה, אשר יתקיים בת"א. בקורס יילמדו יישומים של טיפול באמצעות קול ובשילוב אומנויות. הקורס הוא בעל 12 מפגשים, כאשר כל מפגש יוקדש לקול ולאמנות אחרת. בקורס יינתן דגש על חומר תיאורטי לצד כלים מעשיים בטיפול במוסיקה. הקורס מיועד לאנשים מתחומי הטיפול השונים. לפרטים: נא לפנות לאביגיל פקלמן, M.A., בטיפול במוסיקה: 064-513913

26/06/2003 | 19:29 | מאת: טלי וינברגר

תודה אביגיל על המידע. טלי

24/06/2003 | 21:50 | מאת: חני

25/06/2003 | 15:13 | מאת: אביגיל פקלמן

חני, הי! לבתך יש יתרון אחד גדול פרט לחוכמתה, יש לה אמא שמיד מנסה להגיב לקשיה ולא להתעלם. לעתים, זהו כבר חלק מפתרון הקושי. עבודתו של מטפל מושכל בהבעה ויצירה, (ובתוך זה גם טיפול באומנות), הוא טיפול נפשי לכל דבר, כאשר מעבר למילים יש מדיום טיפולי נוסף ואלו הן האומנויות למיניהן).גישת הטיפול בהבעה ויצירה היא שבכל אדם יש מקום בריא - והמקום הזה זו האומנות, דרכה ניתן לטפל ולהתקדם. שיטות הטיפול הנפשי מסוג זה, נחשבות הומניטוריות יותר, פחות מאיימות מהטיפול הקליני הקלאסי, גם בגלל שפעמים רבות ניתן לחוש בתוצרי הטיפול. כמובן, כמו בכל טיפול ובמיוחד עם ילד, יש לבחור מטפל מיומן, מושכל, אנושי וחם. בהצלחה לך. אביגיל

26/06/2003 | 19:33 | מאת: טלי וינברגר

חני שלום רב, בהמשך למכתבה של אביגיל, אני רוצה להוסיף שמטרת הטיפול אינה "חשיפה של דברים", אלא טיפול בחלק הנפשי ובקשיים. אולם תוך כדי הטיפול לעיתים נחשפים ארועים וקשיים, שמתוכם ניתן להבין את התנהגות הילד. באופן מעשי, הייתי ממליצה לך אכן לפנות לגרום טיפולי ולבחון את שליחת הילדה לטיפול, ולו רק כדי להיות שקטה. טיפול באומנויות נתפס בעיני ילדים רבים כ"חוג", ולכן עניין הסטיגמה אינו תקף, וכולם נהנים .... בהצלחה, טלי

שלום לכם, אנו שתי סטודנטיות לריפוי בעיסוק מאוני' ת"א. אנועורכות מחקר בנושא צרכים של נפגעי נפש בקהילה בגילאי 20-60. אנו משוות בין נפגעי נפש העובדים במסגרת מוגנת- מרכז שיקום/מפעל מוגן לנפגעי נפש העובדים בתעסוקה נתמכת - (נפגיע נפש העובדים חצי שנה ומעלה במסגרות אלו ). כמו כן אנו משוות בין הצרכים שמעלים נפגעי הנפש לאופן בו תופשים מטפליהם את צרכיהם(מטפלים שמכירים את המשתקמים חצי שנה ומעלה).(נשמע קצת מסובך....) - זאת באמצעות ראיון חצי מובנה שאנו עורכות. כרגע התחלנו לערוך את המחקר במש"ק בראשל"צ, אך אנו זקוקות למקומות נוספים - בעיקר מסגרות של תעסוקה נתמכת. נשמח לכל עזרה/הפנייה שהיא. תודה מראש- רונית ויעל [email protected]

לקריאה נוספת והעמקה

רונית שלום רב, אני ממליצה לך להתייעץ עם מש"ק ראשל"צ לגבי מקומות מקבילים באזור. ישנו מרכז תעסוקה בתוך בי"ח באר יעקב, יש מרכז ברחובות, יש מרכז ביבנה... בקיצור - יש מרכזי תעסוקה נתמכת רבים באזור, אני מאמינה שתוכלי למצאם בקלות יחסית. בהצלחה, טלי

22/06/2003 | 11:58 | מאת: חן

לצורך הכנת עבודה משפטית, אודה לך מאד אם תוכלי להפנות אותי לחמרים שנכתבו בנושא החשיבות של ידיעת זהות האב עבור ילדו וכן נזקים - גם חברתיים - שעלולחים להיגרם כשהזהות נותרת עלומה. בארץ ובעולם.

23/06/2003 | 07:21 | מאת: טלי וינברגר

חן שלום רב, לצערי אינני בקיאה בתחום זה, ואינני יכולה לסייע לך. הרעיון היחידי שאוכל לתת הוא לחפש חומר רלוונטי עבורך בים החומר על משפחות חד הוריות, יש על הנושא לא מעט עבודות תזה ודוקטורט שאותן תוכלי למצוא בספריות לפסיכולוגיה ועבודה סוציאלית באוניברסיטאות השונות. בהצלחה, טלי

17/06/2003 | 06:31 | מאת: אדווה

הסיפור הוא על נערה שאמה נפטרה בילדותה. היא חיה עם אביה ואחות קטנה מנישואים שניים. בשנים האחרונות היו לה חיכוכים רבים עם האם החורגת ובעקבות זאת היא החליטה לעבור לגור בקרבת מקום עם דודתה (בהסכמת האב). היא גרה עם דודתה כבר שלושה חודשים. כעת החריף העימות (כמו גם העימותים בין בני הזוג אשר עומדים על סף גירושין) ובשל כך נתבקשה הנערה ע"י אביה שלא להכנס לביתו אלא בתיאום מראש עמו. מעבר לדחייה הברורה מצד האב רציתי לדעת - - האם יש בכך פגיעה בזכויות הנערה? - האם היא זכאית לסיוע חיצוני? - האם אפשר לאלץ את האב לאפשר לבתו כניסה לביתו ללא הגבלה? - האם ראוי לפנות לרשויות ולערב גורמים זרים במקרה זה או שעדיף לנסות ולפתור אותו בתוך המשפחה? - האם לדעתכם האחות הקטנה (המשותפת) גם עלולה להפגע מצעד זה? אקווה לתשובה במהרה, בתודה, אדווה

19/06/2003 | 18:31 | מאת: adi

אדווה, לדעתי יש מקום לערב את הרשויות ויפה שעה אחת קודם. עדי

20/06/2003 | 14:45 | מאת: דני

עיינתי בתאור המקרה. לא ברור ממה נובע עמדתו של האב. ללא ספק אינו ממלא את תפקידו ההורי כלפי הנערה כראוי. אך כדי להחליט כיצד לסייע לנערה יש מקום להבין את עמדויו של האב כלפהי והרקע להתנהגותו החריגה. יתכן שאינו מעוניין בקרבתה אך יתכן גם שהינו מצוי במצב משברי פוגע בכושר השיפוט ובהתנהגות באופן שאינו פועל באופן רציונאלי וערכי אלא תוך תגובה והגררות למצב של סערת רגשות ו/או מצקוה רגשית. אם זה המצב והוא קשור רגשית לנערה ומעוניין לשפר את מערכת היחסים ביניהם עירוב גורמי ממסד (אשר ינקטו אולי בסנקציות ) עלול לפעול כבומרנג ולפגוע פגיעה נוספת בנערה. יש למצוא דרך לעורר אצל האב את המודעות למצבה של הנערה ולבדוק את מוכנותו להשתתף בסט של טיפול או יעוץ משפחתי(פרטי בשלב זה ) שיתמקד בשיפור מערכת היחסים בינו לביו ביתו. יש לשקול בזהירות את הסיכוי לשיפור הקשר ביניהם מול הסיכון להתדרדרות מצבה של הנערה ללא התערבות חיצונית.

23/06/2003 | 07:25 | מאת: טלי וינברגר

אדווה שלום רב, לצערי אינני בקיאה בנושא עליו את שואלת. התשובות שכבר קיבלת מגולשים אחרים מתמקדות בתהליכים הפסיכולוגיים של התנכרות האב, שהינם לא חשובים פחות מההליכים המשפטיים עליהם שאלת. לגבי מידע על ההליכים המשפטיים אני ממליצה לך לפנות לפקיד/ת סעד (עו"ס בעל סמכויות חוקיות בתחומים ספציפיים כמו הוצאת ילד מהבית וכו') הממונה על נושא משפחות או ילד ונוער ולבדוק איתו. בכל אזור מגורים יש פקיד סעד שכזה, ותוכלי לברר מיהו ע"י התקשרות למחלקה לשרותים חברתיים באזור מגוריי הילדה. בברכה, טלי

15/06/2003 | 09:45 | מאת: לי

ברצוני לדעת מה אוכל לעשות בשוק העבודה עם תואר ראשון במדעי הרוח והחברה? האם אוכל להמשיך בלימודים בתחומי ייעוץ חינוכי, הוראה, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה וכמה שנים אצטרך ללמוד אחרי התואר כדי להשיג את המטרה? כרגע אני לא יודעת מה בדיוק אני רוצה להיות ולכן חשבתי לעשות תואר ראשון במדעי הרוח והחברה. אזכיר שזו הסבה מקצועית (במקצועי הקודם הייתי גרפיקאית). אם לא אוכל להמשיך ללמוד אחרי התואר מה אוכל לעשות עם תואר כזה? אנא עזרו לי למצוא את התשובות

15/06/2003 | 15:26 | מאת: טלי וינברגר

שלום רב לי, תואר ראשון בעבודה סוציאלית הינו אחד התארים היותר מעשיים בקרב התארים הקיימים באקדמיה. זאת כיון שלאחר 3 שנות לימודי התואר הראשון את מקבלת רישיון לעסוק בתחום ויכולה מיידית לעשות כן. כיום, מצב שוק העבודה אינו מזהיר, אולם אני מאמינה כי עם השתפרות המשק הכללי, גם תחום העבודה הסוציאלית ישתפר. יתרה מזו, עדיין קיים ביקוש לעובדים סוציאליים גם כיום, אך בתחומים פחות מבוקשים כמו קשישים. במידה ותעשי תואר ראשון במקצוע אחר ותירצי לעבור ללימודי עבודה סוציאלית, יהיה עליך לעשות שנתיים של לימודי הסבה ואז תקבלי את התואר הראשון. אחרי התואר הראשון בע"ס תוכלי להמשיך לתארים מתקדמים בתחום. בהצלחה, טלי

10/06/2003 | 18:52 | מאת: נועם

אני מחפשת תרפיסטים מאזור המרכז המתמחים בטיפול בחול. אשמח אם תעזרו לי. תודה רבה נועם.

15/06/2003 | 15:27 | מאת: טלי וינברגר

נועם שלום רב, על מנת לקבל את רשימת התרפיסטים המלאה אני ממליצה לך לפנות לאיגוד יה"ת, של המטפלים בהבעה ויצירה: www.yahat.org בהצלחה, טלי

27/06/2003 | 18:57 | מאת: תמר

ממליצה על - לינור שטיינהרדט - טל: 5495660-03 במידה והטלפון לא מעודכן תפני לסימנר הקיבוצים היא מלמדת שם. בהצלחה