חלומות אפלים משהו

דיון מתוך פורום  פירוש חלומות

12/12/2011 | 20:36 | מאת: דורון

שלום, לפעמים יוצא לי לחלום על זומבים. הם רודפים אחרי ואני עושה כל בכדי לברוח מהם, אבל בכל פעם שהם עומדים לנשוך אותי אני מתעורר. אני לא מצליח להפיג את הסיוט הזה....כאשר אני נרדם הם שבים וקורה שאני מסיים את השינה באופן סופי לאותו לילה. יש פרוש לזומבים שמופיעים בחלום? לעיתים, כמו הלילה, יוצא לי לחלום על חברים מהטיולים שלי בעולם. הלילה חלמתי על ידידה קוריאנית שאני מאוד מחבב, הסתובבנו באיזה מקום אפל למדי כאילו זה מקום רגיל, בדרך פגשנו מכרים שלה ותקפתי אחד מהם. אך מיד הבהרתי לו שזה היה בצחוק. לעיתים אני חולם על מקומות מוכרים, כמו בקיבוץ שבו אני חי או רחובות בערים שונות בארץ ובעולם שאני מכיר, אבל כולם מקבלים מראה כל כך אפל. למה זה? אני אף פעם לא חולם על מקומות שאני מכיר ורואה אותם כמו במציאות. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

דורון היקר, למעשה החלומות שלך הם חלומות אימה, גם ברמת התוכן, זומבים מהלכים, כלומר אנשים חסרי נשמה ( במובן הדו משמעי, של חסרי חיים וחסרי איכות אנוש חיובית) וגם ברמת הצבע שכן אתה רואה בחלומות מקומות אפלים ואינך פוגש בחלומות את המקומות והאנשים המוכרים באור המציאות הטבעי אלא באור אפל המצביע על מיסוך של רגשות שליליים כגון פחד, עויינות,קנאה, נתק, ניכור וכ'ו. איני יודעת מה איכות חייך במציאות, בקיבוץ בו אתה חיך באיזו מידה אתה חש מסופק מחייך או מגשים את עצמך ברמת מציאות היום יום אך מכל מקום החלומות הם באמת מטרידים ומעידים על רמה של חרדה, ייאוש, רגשות ניכור ואובדן חיוניות פנימי. למעשה אפשר להגדיר אותם כחלומות של דיכאון, חרדה ואובדן חיוניות. לאור ריבוי החלומות ובתדירותם בהחלט הייתי מציעה לפנות לטיפול פסיכולוגי ויפה שעה אחת קודם. חלומות נעימים וכל טוב, אילנה.

26/12/2011 | 14:24 | מאת: דורון

וכל זאת מבלי שאפילו סיפקתי את המידע עלי.. אכן.. אני בן 32 ומתגורר בקיבוץ (כמו שהזכרתי), בדרך כלל האנשים שאני פוגש בחלומות הם מכרים וחברים שלי מטיולים בעולם, רק שהם מופיעים בכל מיני מקומות שבמציאות אין להם סיכוי להיות בהם כמו בי"ס שלמדתי בו או הבסיס הצבאי ששירתי. או חברים מקוריאה שמופיעים פתאום ברחובות בסידני. רק אבהיר שנולדתי עם מום של חיך ושפה שסועה, בדרגה בינונית. עברתי לא מעט ניתוחים ועדיין יש עיוותים חיצוניים, מה שאולי כנראה היה אחד הסיבות שהייתי ילד דחוי וילד שנהוג להתעמר בו בכל הזדמנות, בתקופות בי"ס והצבא. בטיולים בעולם המצב היה שונה לחלוטין וקיבלו אותי כמו שאני. מה שעם הזמן אולי יוצר אצלי סלידה מישראלים. כן אני חי בסוג של בדידות\התבודדות, זה אולי סוג של מנגנון הגנה שאני לא מצליח לשבור. בעבר הלא רחוק טופלתי בדיכאון על ידי תרופות, וגם מדי פעם עדיין יש מצבי רוח. חלק מהסיבות אני מניח הן הקושי ליצור חברויות בארץ על בסיס יומיומי (סלידה, שנאה פנימית של ה"צברים"), תחושות נחיתות, חוסר יכולת באמת למצוא דרך מקצועית לעתיד (מבחינת לימודים, בן 32...הזכרתי? יש לי עבודה קבועה ויציבה בקיבוץ, אבל עדיין... אני מרגיש שאני יכול להוציא מעצמי יותר), קושי ליצור מערכות יחסים רומנטיות (בגלל המומים שלי? יכול להיות?? או שאני משלה את עצמי לגבי כך שמראה חיצוני לא חשוב). תחושות של קושי ושהחיים האלו שיש לי עכשיו של דשדוש במקום עם השונות בגלל המומים, חונקים אותי ואין לי יותר שליטה עליהם. אני לא אכחיש שלאחרונה כן חשבתי על טיפול פסיכולוגי כלשהו, אבל בהחלט לא אצל פסיכיאטר! ולא אטול יותר תרופות פסיכיאטריות. השאלה, איזה סוג של טיפול מתאים לי? איזה סוג של טיפול את חושבת שמומלץ לי? תודה מראש, דורון

מנהל פורום פירוש חלומות