תקיעות

שלום ;אני בת 41 נשואה ואמא ל3 (7 6 4)ב6 השנים האחרונות אני מגדלת את ילדיי ;נשאבתי לטיפול בהם .ניסיתי להעניק אהבה וחום שלא קבלתי,אני אוהבת אותם וגאה בהם. בשנתיים האחרונות אני מסתובבת בתחושה שהלכתי לאיבוד ושאני לא מוצאת את עצמי(במציאות החדשה)בעולם הזה אני מחפשת עבודה מחוץ לבית אבל פתאום יש את התחושה שאני זקנה. אני מחפשת עבודה בתחום שאני אוהבת (אין לי חשק להיות עצמאית)ואין אף דלת שנפתחת למרות שאני מוכנה להתפשר אבדתי את דרכי בעולם

שלום נינה, הנושא של קריירה שנייה בגיל ארבעים הוא אחד הנושאים החמים בייעוץ והכוון תעסוקתי ובמחקר. לא תמיד הקריירה השנייה באה אחרי הקריירה הראשונה ולא תמיד מדובר בהחלפת מקצוע, אלא לעיתים קרובות, בעיקר אצל נשים, "הקריירה הראשונה" היא אימהות ושאר החובות המסורתיים של האישה לבית וגיל ארבעים הוא דווקא הגיל האידיאלי לצאת לעולם. המלצתי המאוד מעשית לך היא לפנות לייעוץ במכון העוסק בהכוונה תעסוקתית, אשר גם יעביר אותך מבחני אישיות רבים וריאיון מעמיק, גם ייתן לך תשובה למה את מתאימה מבחינת כישורייך, גם ייקח את העדפותייך האישיות בחשבון וגם יענה לך על השאלה איזה מקצועות פתוחים בפנייך גם בגילך (בהחלט יש התייחסות למצב השוק). ייעוץ כזה במכון פרטי הוא לרוב יקר, אך אם לא מקבלים אותך למקומות עבודה, זכותך לפנות ללשכת התעסוקה (אם את אקדמאית, יש לשכה מיוחדת לאקדמאים) ושם, אם לא מוצאים לך עבודה תוך זמן סביר, זכותך לבקש ייעוץ והכוונה בבחירת מקצוע במכון המיועד לכך של משרד העבודה והרווחה, שאינו פחות טוב מהמכונים הפרטיים והייעוץ שם נערך בחינם. ייתכן שתזדקקי לכמה קורסים קצרים, אשר גם אותם או את חלקם ניתן לעשות במכוני הסבה מקצועית של משרד הרווחה. אני עצמי, למשל, משתתף כרגע בקורס בניית אתרים במכללה מציעה קורסים רבים בתחום זה. אני אישית הלכתי כדי להיות מסוגל לתחזק את האתר שלי בעצמי, אך שאר המשתתפים מעוניינים לבנות אתרים עבור אנשים אחרים ויש בקורס אפילו מבוגרים ממני, כך שבהחלט אנשים לומדים מקצוע בגיל הזה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il

אני לא יכולה להפסיק לכסוס ציפורניים ומגיעה עד זוב דם ואף הבשר שמסביבי לציפורן עד לאינפקציה מוגלתית ניסיתי מספר פעמים וצמחו לי ציפורניים למופת אך רק לכמה חודשים ואחר כך התחיל התיאבון לכסיסתם ויותר גרוע אני כבר מזדקנת מה לעשות תודה לעצה טובה שאקבל

שלום עדן, כסיסת ציפורניים היא התנהגות כפייתית לא קשה מאוד בפני עצמה אך עיקשת. הטיפול הפסיכולוגי המקובל הוא טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, ובעיקר למידת טכניקות של שליטה עצמית. ברוב המקרים זהו סימפטום אחד מיני רבים של סטרס ואז קיים מקום לשקול טיפול פסיכולוגי, ולעיתים גם תרופתי, מקיף יותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il