דיכאון,חרדה,חוסר אנרגיה לחיים

שלום, אני בת 66 בחודש הבא.עברו עלי 5 שנים קשות מאד שהצלחתי לעמוד בהן רק בזכות תרופה נוגדת דיכאום וחרדה. לפני כחודשיים החלטתי שמספיק ואני יכולה להמשיך ללא קביים. מסתבר שאינני יכולה, אני עושה כל מה שמומלץ,מקפידה על מזון בריא,עושה ספורט,עובדת, עוסקת בכתיבה אך הכל מתוך חוסר חשק,עייפות פיסית ונפשית,הפכתי להיות מיזנטרופית לתפארת אינני מזמינה ואינני הולכת. לדבר בטלפון זו מעמסה כבדה ואין לי סבלנות לאנשים. אני כולי שקועה בתוך ה"אין" העצמי שלי ואינני מוצאת טיפול נפשי שיתן לי כלים אחרים ממה שאני מכירה כדי לחזור להיות כמעט כמו שהייתי. הבעיה היא שאני מתגעגעת. אינני יודעת אם למה שהיה, או למה שאני חושבת שהיה,או למשהו שהייתי רוצה שיהיה.אני מבקשת עזרה. תודה

שלום ציפי, יכול מאוד להיות שמה שהיה לא יהיה, וגם לא מה שאת זוכרת שהיה, אבל בהחלט יכולים להיות דברים אחרים, לא בהכרח פחות טובים. הגעגועים למה שהיה עלולים להיות סוג של קיבעון. לכן, חשוב מאוד להרחיב אופקים ולהיות פתוחים לחוויות חדשות שהמציאות מזמנת. פירושו של דבר לצאת מתוך תבניות שאת כבר מכירה ולהיות קשובה לאפשרויות שמזמנים לך הכאן ועכשיו ואשר, אולי, מתוך התרפקות על העבר ואידיאליזציה שלו, קשה לך לראות. זו, כמובן, אמירה כללית מאוד, שבעזרת ייעוץ והכוונה מקצועיים, תוכלי - כך אני מקווה - ליישם לגבי המקרה הספציפי שלך. יתכן שגישות קצת פחות מקובלות, אשר בכל זאת מיושמות ע"י אנשי מקצוע, יוכלו להתאים לך יותר, כגון טיפול פסיכולוגי בהשראה בודהיסטית, שמדגישה letting go וויתור על שליטה, או בהשראת פסיכולוגיה חיובית, יכולות להתאים. נשמע שאת זקוקה לפרספקטיבה חדשה. נסי לקרוא את ספרו של טל בן-שחר, "על אושר ועושר" (הוצ' מטר) ואיזה ספר על יישומים של עקרונות בודהיסטיים בפסיכותרפיה (למשל, "דרך הלב של ג'ק קורנפילד בהוצאת מודן). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il